פרקינסון וצריכת חלב

מחלת פרקינסון היא מחלה קשה, המשפיעה על פלח נכבד מהאוכלוסייה, ופוגעת קשה באיכות ובאורך החיים של החולים.

למרות מחקר רב שנעשה והתקדמות גדולה בנוגע לפתולוגיה של המחלה והפתופיזיולוגיה שלה, הרי שחקר הגורמים למחלה (האטיולוגיה) עדיין רחוק מאוד מפענוח. מה גורם לחולים לחלות במחלת פרקינסון? האם יש גורמים ידועים למחלה? האם ניתן למנוע את הופעת המחלה? שאלות אלו טרם זכו לתשובה מחקרית – מדעית רפואית רואיה לשמה, ומחקר מתמיד נערך כדי לזהות גורמי סיכון לפרקינסון, וכך אולי, להבין טוב יותר את הגורמים למחלה.

מחקר – חלב כגורם סיכון

בין יתר הגורמים שנחקרו כגורמי סיכון לפרקינסון ניתן למצוא את החלב. קמפיין ציבורי גדול נערך ברחבי העולם כנגד מרכיב תזונתי זה – האם יש לו קשר גם למחלת פרקינסון?

מחקר שפורסם בשנת 2005 בכתב העת הרפואי Neurology ניסה לבדוק בדיוק שאלה זו. במחקר ניסו החוקרים לבסס קשר בין צריכת חלב וסידן וסיכון מוגבר לפרקינסון. החוקרים התבססו על נתונים שנאספו אודות הרגלים דיאטתיים בשנים 1965 עד 1968 במסגרת מחקר לב בהונולולו שבהאווי.

המשתתפים במחקר היו כ – 7,500 גברים בין הגילאים 45 ל – 65. אוכלוסיית מחקר זה נבחנה שוב לאחר שלושים שנה, להערכת שכיחות של מחלת פרקינסון.

נמצא, ש-125 גברים חלו בפרקינסון מתוך הגברים שהשתתפו במחקר. שיעורים אלו מתאימים לסיכון של 7.1 מקרים לכל 10,000 שנות חיים. בבדיקה שערכו החוקרים ביחס לצריכת חלב, התברר שהסיכון בקרב גברים שלא צרכו חלב עמד על 6.9 מקרים ל – 10,000 שנות חיים, לעומת 14.9 מקרים לכל 10,000 שנות חיים בגברים שצרכו חלב בכמויות שעלו על 470 מ"ל ליום. לאחר התאמה סטטיסטית נוספת, התגלה שהסיכון לפריקנסון היה גבוה פי 2.3 בגברים בקבוצה שצרכה חלב בכמות הגבוהה ביותר, לעומת אלו שלא צרכו חלב כלל. השפעת צריכת החלב הייתה ללא קשר לצריכת הסידן בדיאטה.

תוצאות המחקר וממצאיו

החוקרים סיכמו, שממצאים אלו מצביעים על קשר בין צריכת חלב בגילאי הביניים ובין סיכון לפרקינסון. עם זאת, לא ברורה הסיבה לקשר זה, והאם החלב מוביל לנזק טוקסי למוח במנגנון שטרם התגלה או מכיל חומר פעיל אחר שמעלה סיכון לפרקינסון.

האם יש בתוצאות מחקר זה כדי להמליץ על הימנעות מצריכת חלב? כדאי לא לקפוץ ולהסיק מסקנות חפוזות. המחקר אומנם הצביע על קשר בין צריכת חלב ובין מחלת הפרקינסון, אך הדרך עודנה ארוכה בין הוכחת קשר כזה, לבין הנחת קשר של סיבה ותוצאה בין חלב ופרקינסון.

בטרם נקבל כמסקנה מובהקת ש"חלב גורם לפרקינסון" יש לבדוק ולהציע מנגנונים שבהם גורם החלב (כלומר: חומר פעיל בחלב – שהרי החלב הוא תערובת של חומרים ביולוגים שונים) להתפתחות המחלה. בלי מנגנונים כאלו נותר סיכוי סביר שממצאי המחקר מציגים למעשה תוצאות המשקפות "גורם מבלבל", שהשפיע על תוצאות המחקר בלי ידיעת החוקרים.

בנוסף, ראוי לזכור שהמחקר מראה על סיכון בשתיית חלב רק בגילאי הביניים (אלו הגילאים היחידים שנבדקו במחקר), ולא בכל טווח הגילאים, ורק בקרב גברים ששתו כמויות ניכרות של חלב – קרוב לחצי ליטר ביום.

מלבד החסר בהסבר מדעי בסיסי, נראה שמחקר ראשוני זה רק פותח את הדרך למחקרים נוספים, שאולי יפורסמו בעתיד. עד עתה, למרות מספר שנים שעברו מאז פורסם המחקר, טרם פורסמו מחקרי המשך שיישפכו אור נוסף על נתונים אלו.