ויטמין D מקטין את הסיכוי לחלות בפרקינסון

פרקינסון היא אחת המחלות הנפוצות ביותר בקרב בני גיל הזהב. זוהי מחלה בה נפגעים תאי מח באיזורים של המח האחראיים על התפקוד המוטורי של האדם. הפגיעה באיזורים אלה גורמת לירידה ביכולת התנועה והתכנון התנועתי של האדם, ולאט לאט הופכת אותו לנכה.

החולים בפרקינסון סובלים מתופעות של רעד בידיים, אך לעיתים גם ברגליים, בלסת ובפנים, קשיון של השרירים שגורם לחוסר יכולת לשלוט בתנועה ולבצע מטלות יומיומיות, וכן לכאבים ולקושי בהליכה ושינויים בשיווי המשקל וביציבה. בנוסף, מלווה המחלה בסימפטומים מגבילים נוספים כגון מצבי רוח, כעס, חוסר שליטה בצרכים, בעיות עור, בעיות עיכול ועוד.

גורמים למחלת פרקינסון

הגורמים למחלת הפרקינסון אינם לגמרי ידועים, כיוון שאבחון פרקינסון אינו קל, ובכל זאת הכיוונים העיקריים הנחקרים כיום הם:

גורמים גנטיים– פרקינסון אינה נחשבת למחלה תורשתית, אך יתכן שמוטציות או שילובים גנטיים שונים הם הגורמים לה.

חימצון– יתכן שהפרשות וחומרים שונים במח גורמים להתחמצנות מוגברת של התאים באיזורי התנועה וגורמים למותם.

רעלנים– יתכן שהצטברות של רעלנים שונים באיזורי התנועה גורמים למות התאים.

הזדקנות מואצת של תאי מח– הזדקנות זו גורמת למות התאים, אך לא ברור מהו הגורם להזדקנות זו, ויכולה להיות זו גם נטייה טבעית או גנטית.

כיום החוקרים סבורים ששילוב של כל האפשרויות הללו הוא הגורם למחלה. יחד עם זאת, מוכרים אלמנטים נוספים אשר נמצא קשר ביניהם לבין הסיכוי לחלות בפרקינסון (ייתכן והם משפיעים על התופעות שתוארו לעיל).

ויטמין D

ויטמין D הוא ויטמין חיוני לגוף האדם, אשר מתקבל באופן טבעי מקרני השמש. בשנים האחרונות, לאחר שעלתה המודעות לסכנה הכרוכה בחשיפה ממושכת לשמש, ממליצים הרופאים בעיקר על שימוש בתוסף תזונה על מנת להעלות את רמת הויטמין החשוב בגוף.

בניגוד לויטמינים אחרים, ויטמין D כמעט ואינו נמצא במזונות שאנחנו אוכלים ולא נספג בגוף דרך מערכת העיכול. תפקידו של ויטמין D הוא לאזן את רמות הסידן והזרחן בדם. מחסור בויטמין D (המאפיין בעיקר אנשים שלא נחשפים מספיק לשמש מסיבות שונות) הוא גורם למחלות, כגון אוסטיאופורוזיס, שברי מאמץ וכן נטייה לסרטן, מחלות אוטואימוניות, מחלות לב ולמחלות קשות נוספות.

הקשר בין ויטמין D ופרקינסון

במחקר אורך שהתבצע בפינלנד במשך 30 שנה, אספו החוקרים בדיקות דם מקרב 3,000 נבדקים ובדקו את רמות ויטמין D שנמצא אצל כל אחד מהם. כ- 30 שנה לאחר שנאספו דגימות הדם, חזרו החוקרים אל הנבדקים ובדקו מי מהם חלה במהלך השנים בפרקינסון. ממצאי המחקר העלו, כי הסיכון של אנשים עם רמות נמוכות ביותר של ויטמין D לחלות בפרקינסון היה גבוה פי 3 ביחס לאנשים שרמת ויטמין ה- D  בדמם הייתה גבוהה.

כאמור, עדיין לא ניתן לשים אצבע מדוייקת על הסיבה לקשר בין רמות הויטמין לבין הנטייה לחלות בפרקינסון. חשיבותו של הויטמין אומנם ידועה, אך יתכן שלא כל השפעותיו על הגוף בכלל והמח בפרט ידועות. אחת ההשערות היא שויטמין D מפחית את תהליכי החמצון במח (כלומר, משמש בעצמו או בנגזרותיו כאנטי- אוקסידנט), או שהוא מנטרל את השפעתם של רעלנים שונים.

אפשרות נוספת, היא שאותם גורמים גנטיים שאחראיים על התפתחותה של מחלת הפרקינסון, או על נטיית תאי המח להזדקן במהירות רבה יותר, משפיעים גם על יכולתו של הגוף לקלוט, לאחסן ולעשות שימוש במצבורי ויטמין D. כך או כך, ברור לחוקרים שממצא מחקרם מהווה סיבה נוספת לדאגה לשמירה על רמה תקינה של ויטמין D במחזור הדם.