רעד בידיים
פרקינסון היא מחלה ניוונית אשר פוגעת בתאים במח שתפקידם לייצר דופמין, באיזור מוחי שתפקידו לשלוט על התנועות המוטוריות של האדם. על כן, הפגיעה העיקרית אצל חולי פרקינסון היא ביכולות המוטוריות.
מחלת הפרקינסון היא מחלה שמופיעה באופן איטי, אבחון פרקינסון וקישור התסמינים למחלה הינו קשה, משום שהסימפטומים המוטוריים חלשים וכמעט בלתי מורגשים. עם הזמן, המחלה מתקדמת (ככל שנפגעים יותר ויותר תאים במח), והסימפטומים מתחזקים והופכים למכשול בחייו היומיומיים של החולה.
רב חולי הפרקינסון מגיעים לבדיקה רפואית זמן מה לאחר פרוץ המחלה, כאשר הסימפטומים מתחילים להתחזק ובדרך כלל הסימפטום הראשון שמוביל אותם לפנייה זו הוא רעד בידיים. הרעד בידיים הוא סימפטום המאפיין 75% מהלוקים במחלה. גם פרקינסוניזם הידוע יותר כתסמונת פרקינסון, הינו תסמונת נוירולוגית עם תסמינים דומים למחלת הפרקינסון וגם הוא מאופיין על ידי רעד בידיים.
אצל 25% האחוזים הנותרים לא קיים רעד בכלל, או שהרעד קל ביותר ואינו מפריע בכלל או כמעט. רעד (Tremor) מוגדר בספרות הרפואית כתנועה לא רצונית ומונוטונית שנוצרת בעקבות התכווצויות של קבוצות שרירים מסוימות.
איפיון רעד בידיים בעת פרקינסון
הרעד האופייני אצל חולי פרקינסון הוא תנועה של האצבע והאגודל בתנועות הלוך ושוב, כיפוף ויישור, בקצב של 3-7 פעימות בשנייה (תופעה זו נקראת בשפה המקצועית Pill Rolling, מכיוון שהתנועה מזכירה את התנועה שעושים בידיים כאשר סופרים כסף).
יש לציין שקצב זה נחשב לרעד איטי וגס באופן יחסי לרעידות שנגרמות ממצבים פיזיולוגיים אחרים. אצל רב החולים, הרעד מופיע (לפחות בהתחלה) רק בצד אחד של הגוף. ככל שהמחלה מתקדמת, הרעד מתפשט גם לרגליים וללסת ובשני צידי הגוף (אם כי הצד בו התחיל הרעד תמיד יהיה פגוע יותר מהצד השני).
הרעד בידיים מתחזק דווקא כשהחולים רגועים או נמצאים במנוחה. למשל, הרעד יבלוט ביותר כאשר החולה יניח את ידיו בחוסר מעש על השולחן. לעומת זאת, כאשר החולה ינסה לבצע פעולה באמצעות ידיו הרועדות, בדרך כלל הרעד לא יגביל את פעולותיו משום שככל שהתנועות מכוונות ומתוכננות יותר כך פוחת הרעד בידיים.
יחד עם זאת, רעד פרקינסוני מוחמר ובולט במיוחד בזמן הליכה, לעומת זאת, כמעט אין מקרים בהם מופיע הרעד בידיים בזמן שינה. אין קשר בין עוצמת הרעד בידיים ממנו סובל החולה לבין עוצמתם של שאר התסמינים במחלת הפרקינסון (כגון נוקשות שרירים, איטיות בתנועה וליקוי בהליכה).
לעיתים, רעד קשה ביותר מלווה בסימפטומים נוספים קלים ולעיתים סימפטומים קשים של תנועה מלווים ברעד קל ביותר או בכלל לא.
טיפול לרעד בידיים
באופן מפתיע, למרות שהרעד מבהיל ומהווה בדרך כלל את הסיבה הראשונה לפנייה לרופא, בדרך כלל הרעד אינו הסימפטום העיקרי שפוגע באיכות חייהם וביכולת התפקוד של החולים בפרקינסון. מכיוון שהרעד פוחת כאשר מנסים החולים לבצע פעולות רצוניות, הוא גורם למעט בעיות. יחד עם זאת, רעד קשה עשוי להיות לא נעים, ולהיות בעל השלכות שונות על חייו של החולה.
הטיפול היעיל ביותר ברעד בידיים (בעיקר בשלבים הראשונים של המחלה) הוא טיפול בתרופות היוצרות תחליפים לפעילות הדופמין במח. התרופה הנפוצה ביותר היא L-dopa והיא יעילה ביותר בשנים הראשונות לאחר פריצת המחלה ועשויה אף להעלים לחלוטין את הרעד בשנים אלה. יחד עם זאת, יש לציין שלא כל החולים מגיבים באופן זהה לתרופה, ולעיתים הרעד עמיד לכל התרופות המוצעות כיום בשוק.
טיפול נוסף שעשוי להפחית את הרעד בידיים הוא טיפול בגרייה חשמלית הנעשית על ידי השתלה של אלקטרודות באיזורים מסויימים במח (בתלמוס). אצל 50% מהמושתלים קיימת הפחתה משמעותית עד כדי העלמות של הרעד בידיים.