פרקינסון וסיכון למלנומה

פרקינסון היא מחלה תנועה, הנגרמת בשל נזק לקבוצת תאים במוח, המכונים "גרעיני הבסיס". פגיעה בתאים אלו מביאה לסימפטומים האופייניים למחלה: רעד בלתי פוסק, חוסר יצבות בהליכה, קושי בהתחלת תנועה, ובסופו של דבר גם התדרדרות קוגניטיבית חמורה.

ניתן לטפל במחלה עם תרופות המשפיעות על שחרור דופמין במוח, אך לא ניתן לרפא אותה, והיא מהווה עול בריאותי ניכר על פלח נכבד באוכלוסייה המבוגרת.

מלנומה

מלנומה, המוכנה לעיתים "סרטן העור", הוא גידול ממאיר של תאים הנמצאים בשכבת העור העליונה – מלנוציטים. מלנומה היא מחלה ממארת אגרסיבית, עם שיעורי ריפוי נמוכים. המחלה מתבטאת בהתחלקות בלתי תקינה של מונוציטים, ושולחת גרורות לאזורים שונים בגוף – קשרית לימפה, כבד, ומוח. הטיפול במחלה רחוק מלהיות מספק, ורבים מהחולים גם נפטרים ממלנומה.

האם יש קשר בין פרקינסון למלנומה?

האם קשר קשר בין שתי מחלות שונות אלו? האם יש חוט שמקשר בין מחלת הפרקינסון לבין מלנומה? לכאורה, אין בסיס משותף לשתי המחלות. עם זאת, מחקרים אפדימיולוגיים רבי משתתפים הראו שייתכן ויש קשר בין פרקינסון למלנומה, וחולים בפריקנסון נמצאים בסיכון מוגבר למלנומה.

מאמר שפורסם בשנת 2005 בכתב העת British Journal of Cancer בחן מעל 14,000 חולים עם מחלת הפרקינסון. במאמר סוכם מעקב שנערך אחר החולים לאורך כעשרים שנה, החל משנת 1977 ועד שנת 1998. החוקרים בחנו היארעות של סרטן בקבוצת החולים, על פי נתוני הרישום הלאומיים (המחקר נערך בדנמרק).

נמצא, שהסיכון של חולי פרקינסון לחלות בסרטן נמוך במקצת מהסיכון באוכלוסייה הכללית, עם כ – 10% הפחתה בסיכון הכללי. לעומת הפחתה בסיכון למספר סוגים אחדים של סרטן (למשל: סרטן ריאה, מיתרי קול, שלפוחית השתן), נמצאה עלייה בסיכון לחלות במלנומה. הסיכון המחושב עמד על כמעט פי שניים בקרב חולי פרקינסון לעומת הסיכון באוכלוסייה. סיכון מוגבר נמצא גם בקרב חולים אחרים בסרטן עור (סרטן עור קשקשי וסרטן עור בזאלי).

תוצאות דומות התפרסמו גם במחקרים נוספים בעיתונות הרפואית (למשל: Archives of neurology בשנת 2010) עם תוצאות דומות, אך במחקרים בהיקף קטן יותר.

מחקר המשך שפורסם בכתב העת Epidemiology בשנת 2006 מצא שעוד בטרם האשפוז הראשון ותחילת הטיפול בפרקינסון, יש סיכון מוגבר לחולים לסבול ממלנומה וסרטן עור. מחקר זה סתר טענה שנשמעה, שהסיכון המוגבר לסוגי סרטן אלו נובע מהטיפול במחלת הפרקינסון.

בעיתונות הרפואית הופיעו האשמות כנגד התרופה L-DOPA, המשמשת כמקור לדופמין בחולי פרקינסון, ולה תפקיד חשוב בטיפול במחלה. מחקר אחר ניסה להעריך האם נטילת התרופה אכן מעלה את הסיכון לחלות במלנומה (התפרסם בשנת 2007 בכתב העת Movement disorders), אך התוצאות לא הראו קשר כזה. לעומת זאת, המחקר בסס שוב פעם את הקשר בין שתי המחלות, כאשר מצא סיכון פי ארבעה למלנומה (וגם לסוגי סרטן עור אחרים) בחולי פרקינסון לעומת קבוצת הביקורת.

מה המסקנה? ייתכן ומחלת הפרקינסון אכן מעלה את הסיכון למלנומה בחלק מאוכלוסיית החולים. משמעותו של סיכון זה טרם הובררה, כמו גם המנגנון הביולוגי שעומד בבסיס הקשר. האם ייתכן שהמנגנונים הביולוגים הפגועים בפרקינסון קשורים לפגיעה המובילה גם לסרטן עור? למרות שמקורן של רקמת המוח ורקמת העור ממקור עוברי דומה, קשר כזה נראה כעת רחוק, וטרם הוכח.

ייתכן שמחקרים עתידיים יוכיחו שהסיכון המוגבר שנמצא במחקרים היה בגדר טעות סטטיסטית בלבד, ולחילופין ייתכן שמחקר מדעי יראה על מאפיינים חשובים בלתי ידועים של שתי המחלות, שאולי יביאו לפריצות דרך בטיפול בשתי מחלות קשות (וכמעט חשוכות מרפא) אלו.