דיכאון בקרב חולי פרקינסון
דיכאון היא המחלה המשפיעה ביותר על איכות החיים, והיא מאפיינת כמעט חמישים אחוזים מחולי הפרקינסון. מצבם של החולים מתבטא בדיכאון, מצב רוח ירוד, חרדה ופסיכוזה.
מחלה זו נקשרת לרוב בתחלואה פסיכיאטרית, ומחקר חדש מצא כי הדיכאון משפיע על איכות חייהם של חולי פרקינסון רבים, יותר מתסמיני הרעד. אך למרבה המזל, קיימים טיפולים יעילים רבים.
מאמר זה סוקר את האבחנה ותסמיני הדיכאון במחלת פרקינסון ומציע שיטות התמודדות יעילות.
הסיבות לדיכאון בקרב חולי פרקינסון
כאשר מדענים משווים את דפוסי פעילות המוח בקרב חולי פרקינסון עם דיכאון, לעומת חולי פרקינסון ללא דיכאון, נמצא כי חולי הפרקינסון עם דיכאון מפגינים רמות פעילות נמוכות יותר. דפוס זה קשור למידה של דיכאון בקרב החולים, הנגרם באמצעות ליקוי באזור במוח האחראי על הערכת מצבי הנאה מפעילויות יומיום. סיבי הדופמין, אשר בדרך כלל מווסתים את הפעילות במוח מתנוונים, כפי שקורה בקרב חלק, אך לא כל, חולי הפרקינסון, והיכולת לחוות הנאה מההווה או העתיד, הופכת להיות קשה.
במילים אחרות ופשוטות יותר, מחקרים מצביעים על כך שהמחלה עצמה גורמת לשינויים כימיים במוח אשר עלולים לגרום לדיכאון.
תסמינים לדיכאון בחולי פרקינסון
תסמיני הדיכאון במחלת הפרקינסון שונים מעט מהמאפיינים הרגילים של דיכאון ראשוני. החולים חווים פחות רגשות אשם והלקאה עצמית, ויותר עצבנות, בעיות שינה, עצב ודאגה לבריאותם. לצד המאפיין הלא נעים של הדיכאון עצמו, הוא עלול להחריף את התסמינים האחרים של המחלה.
התסמינים הייחודיים של דיכאון במחלת הפרקינסון כוללים דאגה עמוקה יותר, אובדן העניין בסביבה, פסימיות, חוסר תקווה, נטיות אובדניות, נסיגה חברתית, הערכה עצמית נמוכה, חרדה, מחשבות שווא והזיות ואף מחשבות אובדניות לצד שיעור נמוך של התאבדות.
התסמינים המוטוריים מחריפים, היחסים עם הסביבה הופכים למתוחים יותר וביצוע המטלות היומיומיות הופכות להיות קשות בהרבה. כך שחולה פרקינסון פשוט אינו יכול להרשות לעצמו להיכנס לדיכאון.
איך מאבחנים את הדיכאון?
אבחון הדיכאון בפרקינסון עלול להיות קשה, היות ורבים מתסמיני המחלה עצמה, הם גם תסמיני דיכאון. חולים רבים חווים ירידה במשקל, הפרעות שינה, עייפות והאטה בפעילות. תסמינים אלו משמשים רופאים גם על מנת לאבחן דיכאון רגיל.
הדיכאון הוא חלק מתהליך המחלה ואינו תוצאה של אבחנת המחלה עצמה. מחקרים מראים כי רמות גבוהות של דיכאון נמצאו אצל החולים רק לאחר אבחון בשלבים מאוחרים שלה, והם מצביעים על כך שחלק מהחולים עלולים לסבול מדיכאון כתגובה לקשיים אותם יוצר הפרקינסון.
איזה חולה סובל מדיכאון, מתי ולמה, הוא נושא אחר לדיון, ונראה כי החוקרים חלוקים בדעותיהם. לא קיימת תמונה ברורה בקשר להופעת הדיכאון במחלה. מחקר אחד מצא כי בקרב אנשים שאצלם התפרצה המחלה בגיל מוקדם, הדיכאון היה קשור לחשיבה ולקשיים בתפקוד היומיומי. מחקר אחר מצא כי הדיכאון בקרב חולים צעירים נקשר לקשיי התפקוד בלבד.
טיפול בדיכאון במחלת פרקינסון
הטיפול בדיכאון מסייע לחולה הפרקינסון להתמודד עם מצבו ולשפר את בריאותו הכללית. ההחלמה מהדיכאון אורכת זמן רב, אך הטיפולים יעילים.
נכון להיום, הטיפולים הנפוצים ביותר לדיכאון בחולי פרקינסון כוללים:
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שהוא סוג של טיפול פסיכולוגי, או טיפול בדיבור, אשר מסייע לחולים לשנות את סגנונות החשיבה השליליים שלהם והתנהגויות המחריפות את הדיכאון.
- מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין, סוג של תרופות נוגדות דיכאון הכוללות רסיטל, זולופט ופרוזאק.
דיכאון בפרקינסון קשור אף לירידה בתפקוד תקין במטלות יומיומיות, ולכן טיפול בדיכאון עשו לסייע לחולים לשפר את יכולותיהם להתמודד עם חיי היומיום.
הטיפולים הקיימים היום לדיכאון, בדרך כלל נסבלים היטב ובטוחים לחולי פרקינסון. יש להתייעץ עם הרופא לגבי תופעות הלוואי, התגובות הבין תרופתיות האפשריות ועל אפשרויות טיפול אחרות. לא כל החולים מגיבים לטיפול באותה הדרך.
לעיתים ידרשו מספר שבועות לפני שהתרופות יתחילו להשפיע, ויתכן אף שיהיה צורך לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול מתמשך בדיבור, או שיהיה צורך לשנות, להתאים או למזער את מינוני התרופות על מנת לצמצם את תופעות הלוואי ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
מה הקשר בין תוספתן לפרקינסון? והאם הסרתו יכולה להפחית את הסיכון לפרקינסון?
חייגו עכשיו
צרו קשר
