טיפול רב תחומי וסיוע לחולי פרקינסון

טיפול רב תחומי חשוב ביותר במחלות רבות, ואולי בכולן. רופאים טובים מכירים ביכולתם המוגבלת להשפיע באופן מלא על החולה כולו, ועל אספקטים חשובים בחייו ובמחלתו. טיפול משמעותי ומלא כולל שיתוף פעולה הדוק בין בעלי מקצוע רבים, בתחומים רפואיים ופארא רפואיים.

כדי לאפשר טיפול מיטבי לחולה, יש להתייחס לאספקטים שונים ומגוונים של חייו ומחלתו. את הרופא, שמרכז בדרך כלל את הטיפול בחולה, מלווים, בין היתר: צוות סיעודי (אחיות), תמיכה פסיכולוגית, תמיכה סוציאלית, מקצועות פארא – רפואיים על פי הצורך (פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק, קלינאי תקשורת) רופאים ממקצועות תומכים, המעניקים ייעוץ נדרש, ועוד.

כדאי ליצור שיתוף פעולה אמיתי יש צורך במפגשים תדירים של הצוות המטפל כולו, עם סיעור מוחות ודיון במצבו של החולה והתקדמות הטיפול בו. טיפול רב תחומי כזה תורם הרבה לחולה ולמשפחתו, והוא חשוב במיוחד במחלות מורכבות וכרוניות – כמו, למשל, בחולים אונקולוגים וגם בחולים עם מחלות נוירולוגיות קשות.

טיפול רב תחומי בחולי פרקינסון

גם בפרקינסון יש חשיבות רבה לטיפול עם צוות רב תחומי. מלבד רופא מטפל, המעודכן בחידושים האחרונים בתחום, יש צורך באחיות, בטיפול פיזיותרפי מתאים לשיפור התנועה וטווח התנועה, בתמיכה פסיכולוגית וסוציאלית לחולה ולבני משפחתו, ובשיתוף פעולה עם רופאים אחרים בתחומים קרובים: רוקחים ופרמקולוגיים קליניים, רופא פנימאי ועוד.

האם טיפול רב תחומי אכן מסייע לחולי פרקינסון?

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי Movement disorder ניסה לבחון האם ניתן למדוד את התועלת שבטיפול רב תחומי (מולטי-דיספלינרי) כזה. האם ניתן למדוד בצורה כלשהי את התועלת שמפיקים חולי פרקינסון מטיפול מגוון, שמושקעים בו מאמץ ומשאבים ניכרים? בעידן של רפואה מבוססת ראיות, יש צורך מתמשך בהוכחות ומידע מבוסס ביחס לכל שיטת התערבות רפואית, ובכלל זה גם השיטה המולטי-דיספלינרית.

במחקר שתואר חולקו חולי פרקינסון לשתי קבוצות באופן אקראי. קבוצת חולים אחת הופנתה לטיפול על ידי צוות רב תחומי, שכלל רופא נוירולוג המתמחה בפרקינסון, אחיות, ועובד או עובדת סוציאלית. בקבוצת השנייה, ששימשה כקבוצת בקרה, טופלו החולים על ידי נוירולוג כללי בלבד.

החוקרים ביקשו לבדוק את השיפור במחלת הפרקינסון, על ידי שאלון שבחן את איכות החיים בקרב החולים, לאורך תקופת מעקב של שמונה חודשים. בנוסף לאיכות החיים, מדדו החוקרים נוכחות של דיכאון, תפקוד פסיכולוגי, והמעמסה על הגורם המטפל.  סך הכל השתתפו במחקר 122 חולי פרקינסון, מתוכם 100 השלימו את תקופת המחקר – 51 בקבוצת המחקר ו – 49 בקבוצת הביקורת.

תוצאות המחקר לא היו מפתיעות. הקבוצה שטופלה על ידי צוות רב מקצועי הראתה תוצאות טובות יותר במדדים של איכות חיים, דיכאון, ותפקוד פסיכולוגי. נראה שטיפול משולב אכן מיטיב עם החולה, ואף ניתן למדוד ולהעריך את התועלת שמפיק החולה מטיפול זה.

מחקר זה לא חף מחסרונות. בקבוצת הבקרה טיפלו בחולה נוירולוגים כלליים, בניגוד לקבוצת המחקר, בה טיפלו בחולים נוירולוגים המומחים בטיפול בפרקינסון. ייתכן שחלק מהשיפור בקרב החולים נובע מהבדל זה.

גם מספר המשתתפים במחקר היה קטן למדי, ולא יכול להצביע על תוצאות מובהקות באפן חד משמעי. עם זאת, נראה שמחקר זה אכן מחזק את הגישה האינטואיטיבית, הדוגלת בשיתוף פעולה בין אנשי מקצוע רבים כדי לתת את הטיפול הטוב ביותר לחולי פרקינסון.

ראו גם:
טלרפואה לחולים בפרקינסון

טיפול חדשני לחולי פרקינסון – דואודופה