נוירופסיכולוג לפרקינסון

מחלת הפרקינסון פוגעת באלפי אנשים בישראל, השפעתה על החולים ומשפחותיהם היא קשה מאוד. אומנם חלה התקדמות גדולה מאוד ביכולת להתמודד עם הפרעות התנועה של פרקינסון אך בו בעת יחסית מעט תשומת לב הופנתה לכיוון ההשפעה הרגשית והקוגניטיבית של המחלה.

חולי פרקינסון יכולים לסבול ממגוון מצבים נפשיים שיכולים להיגרם בצורה ישירה מהמחלה או כתגובה לה. כלומר מחלת הפרקינסון עצמה יכולה לגרום לתסמינים נפשיים אך אלו יכולים להתפתח גם כתגובה של המטופל לשינוי שחל בחייו כמו דיכאון בגלל הירידה ביכולת הגופנית או חרדה ממה שצפוי לו על פי מה שקרא באינטרנט.

מחלת הפרקינסון יכולה לגרום גם לפסיכוזות (הזיות) שיהיו מנת חלקם של חלק מהחולים. פגיעות קוגניטיביות (פגיעות בתהליכי חשיבה) בפרקינסון יותר קשורות להתקדמות המחלה אך גם להן קשר אדוק למצב הנפשי. הפגיעות הקוגניטיביות יכולות להתבטא בהאטה בחשיבה, קשיי לימוד, בעיות בזיכרון המידי ועד פגיעה ממשית בתפקוד היום היומי.

שיטות טיפול להקלת תסמינים נפשיים

יש תרופות והתערבויות רפואיות שיכולות להקל ולהשפיע לטובה על חלק מבעיות במצב הרוח שמהם סובלים המטופלים. עם זאת דרוש מחקר רב נוסף בתחום עד שהרפואה תוכל להציג פתרונות יעילים יותר על מנת להתמודד גם עם החלק הנפשי של המחלה.

קיימות גם התערבויות פסיכולוגיות שכל חולה פרקינסון שסובל מבעיות פסיכולוגיות צריך להיות מודע שבאפשרותו להיעזר בהן. בעיות פסיכולוגיות יכולות להיות מצבי רוח עמם קשה להתמודד ועד שינויים קוגניטיבים (ביכולת החשיבה).

תפקידי הנוירופסיכולוג

נוירופסיכולוג יכול לעזור לאבחן שינויים ולטפל בחלק מהמצבים האחרים. הרבה פעמים המצב הקוגניטיבי והנפשי קשורים ומושפעים מאוד זה מזה. לדוגמא, חולה פרקינסון שפיתח דיכאון וקשיי הסתגלות עקב האתגר שהמחלה מערימה עליו.

הדכאון וקשיי ההסתגלות יערימו עוד קשיים ויפחיתו את רמת התפקוד שלו עוד יותר וכך למעשה נוצר "מעגל רשע" בו המצב הנפשי והגופני מחמירים זה את זה. במקרים כאלו התערבות נוירופסיכולוגית יכולה להועיל מאוד גם למטופל וגם לסביבתו שגם חווה תהליך נפשי קשה מאוד ביחד עם המטופל.

הנה רשימה קצרה המתמצת את תפקידו של הנוירופסיכולוג בטיפול בחולה פרקינסון:

הערכה נוירופסיכלוגית של בעיות קוגניטיביות

מאפשרת להעריך האם קיימת ירידה ביכולת החשיבה והזיכרון. עוזרת להבדיל בין מצבים שונים וחשובה במיוחד בחולים שלקראת הליך ניתוחי לטיפול בפרקינסון שכן אצלם אם יש ירידה ההליך הניתוחי עלול להחמיר אותה.

הערכה ואבחון של קשיים נפשיים וקשיי הסתגלות – כאמור פעמים רבות המצב הנפשי מחמיר את הגופני ועל כן רצוי לאבחן זאת בזמן על מנת לעזור למטופל לצאת מ"מעגל הרשע" שתואר.

טיפול בפסיכותרפיה לדיכאון, חרדה ועזרה בהרגעת פסיכוזות – התערבות פסיכולוגית בשיחות מוכחת כיעילה לטיפול בחולים בפרקינסון שסובלים מדיכאון וחרדה.

התערבויות ספציפיות לעזרה בהסתגלות הפסיכולוגית למחלה ועזרה בשיקום התפקוד המוחי – אומנם פרקינסון היא מחלה שמתקדמת לאיטה, שיקום והתערבות נוירופסיכולוגית משפרת מאוד את איכות החיים של החולה ומאטה את אובדן היכולות.

עידוד הסתגלות פסיכולוגית ארוכת טווח – פרקינסון היא מחלה שתלווה את המטופל לשארית ימיו על כן הפסיכולוג יעזור לו למצוא שיטות להתמודדות וקבלה של המצב החדש.

התערבויות משפחתית – רוב חולי הפרקינסון מתגוררים בביתם. סביבתם הקרובה נאלצת להתמודד גם עם אובדן היכולות והסבל של אדם אהוב וגם עם הטיפול התובעני בו. פסיכולוגים יכולים להקנות המון שיטות להתמודדות עם מצבים אלו.

לסיכום, לטיפול פסיכולוגי יש חשיבות רבה בעזרה לחולה פרקינסון וידוע שהיא יכולה לשפר מאוד את איכות החיים של המטופל ושל סביבתו.