ניתוח גרייה חשמלית לחולי פרקינסון

פרקינסון הינה מחלה חשוכת מרפא. תאי מח שנפגעים אינם יודעים לחדש את עצמם ולכן ברגע שמתרחשת הפגיעה, המצב הוא בלתי הפיך. עם זאת, קיימים בשוק טיפולים המאפשרים שיפור בסימפטומים ובעקבות כך שיפור איכות החיים של חולי הפרקינסון.

הטיפול הנפוץ ביותר במחלה הוא בתרופות כמו דופיקר- תרופות המכילות את החומר הפעיל לבודופה (L-dopa), שמחליף את הדופאמין החסר במח.

למרבה הצער, השפעתה של תרופה זו הולכת ויורדת לאחר שימוש ממושך בה, עד אשר תופעות הלוואי הקשות הנלוות לה עולות על התועלת והחולים נאלצים להפסיק את השימוש בה. בשנת 2005 נכנס לסל הבריאות בישראל מכשיר חדש המושתל באמצעות ניתוח במח ונקרא אקטיבה.

למי מיועד הניתוח

בדרך כלל השימוש במכשיר האקטיבה נעשה לאחר שהטיפול התרופתי מפסיק להשפיע על החולים. מכיוון שמדובר בהליך פולשני, נוטים לדחות אותו רק למצבים בהם אין יותר ברירה אחרת. יחד עם זאת, כאשר ישנם חולים הסובלים מתופעות לוואי חמורות בעקבות נטילת התרופות, ניתן להשתיל את המכשיר גם בשלבים מוקדמים יותר של המחלה ובכך לאפשר את הקטנת המינון של הטיפול התרופתי.

השתלת המכשיר אקטיבה נעשית רק אצל חולים שעברו אבחון פרקינסון ואובחן אצלם מחלת פרקינסון ראשונית, כלומר- פרקינסון טהור, שאינו נובע ממחלות או מצבים פיזיולגיים אחרים שיוצרים סימפטומים דומים לפרקינסון. בדרך כלל, אנשים אלה הם אנשים שמגיבים היטב לטיפול ראשוני בתרופות כגון דופיקר. הניתוח נמצא כיום בסל התרופות בישראל עבור חולים בגילאים 45-75, שחולים למעלה מחמש שנים בפרקינסון.

כיצד אקטיבה מסייע לחולי פרקינסון

האקטיבה הוא נוירוסטימולטור (כלומר- מכשיר המבצע גרייה עצבית-חשמלית) שפותח על ידי חברת מדטרוניק. המכשיר מושתל באמצעות ניתוח ומהווה קוצב שמפעיל אלקטרודות חשמליות המושתלות בתוך מוחו של החולה. למעשה, המכשיר שולח זרמים חשמליים למוקדים מוטוריים בשני הצדדים של המח.

אצל חולי פרקינסון, המח שולח אותות לא רצויים שגורמים לליקויים המוטורים, למשל- הפקודה לרעוד או הפקודה לכל השרירים בגוף להתקשות ולהמתח גם בשעה שהם אמורים להיות רפויים כדי לאפשר תנועה. הזרמים החשמליים המועברים באמצעות הנוירוסטימולטור חוסמים את הפקודות הבלתי רצויות הללו.

התוצאה היא שבעיות מוטוריות רבות האופייניות לחולי פרקינסון פשוט נפסקות והחולים זוכים מחדש לשליטה גבוהה יותר בפעילות המוטורית של גופם. במובן זה, מאפשר הניתוח והשתלת המכשיר חזרה אחורה בזמן והשבת יכולות מוטוריות שהחולה כבר איבד (עם זאת, ראוי לזכור שגם המכשיר הזה אינו מונע את התקדמות והתפתחות המחלה בעתיד)

ההליך הכירורגי

ההליך הניתוחי מתבצע בשני שלבים:

א. השתלת אלקטרודות: במוחו של החולה משותלות אלקטרודות חשמליות זעירות. ההשתלה נעשית בניתוח בהרדמה מקומית בלבד, משום שהמנתח נעזר בתגובותיו של המטופל על מנת למקם את האלקטרודות במקום המדוייק במח (זה לא כואב- במח אין עצבי חישה).

ב. השתלת הנוירוסטימולטור: המכשיר עצמו מושתל מתחת לעור באיזור בית החזה של המטופל והוא מחובר לאלקטרודות שבמח ומפעיל אותן.

שני הניתוחים הללו פולשניים במידה זעירה ביותר, לכן כמעט ואין סיבוכים הנגרמים מהניתוח- רק 1% מהמנותחים סובלים מזיהומים או סיבוכים בעקבות הניתוח עצמו.

לאחר ביצוע ההשתלות (והחלמה האורכת כ-10 ימים), יש לתכנת את הנוירוסטימולטור בהתאם לצרכי החולה. עבור כל אדם יש צורך בעוצמה, מינון וסוג שונה של פולס חשמלי על מנת להגיע לתוצאה המקסימלית.