כאבים במחלת פרקינסון

חולי פרקינסון נאלצים להתמודד עם קשיים רבים, החל מהקושי ברגע קבלת האבחנה של המחלה וכלה בקשיים הפיזיים והקוגניטיביים עימם החולה נאלץ להתמודד בכל יום מחדש. פרט לקשיים הללו חולי פרקינסון סובלים מכאבים, אלה מהווים את ההפרעה הלא מוטורית הקשה ביותר שמלווה את המחלה.

מהי מחלת פרקינסון

פרקינסון היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית המשתייכת למחלות המאופיינות בהפרעות תנועה. בין התסמינים של פרקינסון ניתן למנות: רעד בידיים, נוקשות שרירים וקושי בתנועה ובהליכה.

עם התקדמות המחלה היא משפיעה על המוח גם מבחינה קוגניטיבית, וניתן לראות שהחולים סובלים מבלבול ואובדן זיכרון. המחלה היא מחלה מתקדמת והיא פוגעת מאוד באיכות החיים של הסובלים ממנה.

בממוצע כלל עולמי ניתן לומר כי 800 מכל 100,000 איש סובלים כיום מפרקינסון. שכיחות המחלה מושפעת מאוד מגילו של האדם וככל שהגיל מבוגר יותר, שכיח יותר למצוא את המחלה.

מחלת פרקינסון מתרחשת עקב ניוון של אזור במוח בשם "סובסטנציה ניגרה" (חומר שחור) שמייצר מוליך עצבי בשם דופאמין. כתוצאה מכך נוצר חוסר בדופאמין שגורם להופעת כל הסימפטומים של המחלה. הגורמים לפרקינסון אינם עדיין ברורים אך ניכר כי קיים קשר גנטי, ואנשים המשתייכים לאוכלוסייה הלבנה סובלים מפרקינסון יותר מאחרים.

הטיפול בפרקינסון מבוסס על ניסיון להחזיר לגוף חומרים שמהם הוא יכול לייצר את המוליך העצבי דופאמין שחסר לו. תרופות לדוגמא הן: דופיקר, לבודופה, אזילקט, סינמט ולבופר.

למה חולי פרקינסון סובלים מכאבים?

הכאב הוא אחד מהסימנים הלא מוטוריים של המחלה. סימנים לא מוטוריים נוספים שיכולים להופיע הם פגיעה בחוש הריח, הזיות ראייה, הזיות שמיעה, הזיות מגע, תחושת נימול או "זרמים" בגפיים.

ניתן לומר כי כמעט כל חולי הפרקינסון יסבלו מכאבים בשלב כלשהו של מחלתם, ובמקרים מסוימים הכאבים לא מאובחנים בצורה מתאימה, דבר שמסב לחולים סבל רב. נעשו ניסיונות רבים להבין מהיכן נובעת תחושת הכאב המוגברת וחלק מההצעות שהועלו הן:

• התכווצויות שרירים, כאבי קשיון שרירים.
• תנוחת גוף שגויה כתוצאה מחוסר יכולת לזוז.
• נוקשות של עצמות הגפיים והגוף.
• כאבי מפרקים בגלל ניוון וחוסר שימוש.
• דלקות בגידים.
• שינויים מבניים והתקשחות באזורים שונים של השלד והמפרקים.

כאשר ניסו לחקור בצורה מעמיקה יותר את מנגנוני הכאב במחלת הפרקינסון, השתמשו בחולדות בכדי להבין את התהליכים המתרחשים במוח. התברר כי שינוי מוחן של חולדות בכדי שיהיה דומה לזה של חולי פרקינסון (הסירו את החומר השחור ממוחן של אותן חולדות), גרם לעלייה של סף הכאב בקרב החולדות שעברו את הטיפול הנ"ל. המשמעות היא שחולדות שחסרות תאים מייצרי דופאמין בחומר השחור, מגיבות בתחושת כאב לגירויים חלשים יותר (פחות כואבים) מאשר לפני הפגיעה בחומר השחור.

לא ניתן לבצע ניסוי דומה על בני אדם, אולם ניתן בהחלט להסיק כי ייתכן ומחלת הפרקינסון מביאה אף היא להורדת סף הכאב באנשים. עדות נוספת הודגמה באנשים הסובלים מכאבים כרוניים (שלא קשורים לפרקינסון): בסריקות מוח שבוצעו לאותם אנשים התגלה כי יש להם פחות אזורים שמפרישים דופאמין במוח.

כאבים במחלת פרקינסון – טיפול בכאב

הטיפול בכאבי פרקינסון הוא טיפול קונבנציונלי במשככי כאבים מסוגים שונים. חשוב לוודא עם הרופא המטפל כי למשכך הכאבים שנבחר לטיפול אין תגובות בין תרופתיות עם התרופות המשמשות לטיפול בפרקינסון.

במקרים בהם הכאב נובע מדלקת פרקים או גידים ניתן לטפל בתרופה אנטי- דלקתית. במקרים של כאבים קשים עקב התכווצות שרירים חריפה, ניתן לטפל באמצעות הזרקת בוטוליניום טוקסין (בוטוקס), שמשתק את השריר הפגוע ומביא להרפייתו.