פגיעה קוגניטיבית

תסמין מטריד של פרקינסון הוא פגיעה קוגניטיבית קלה. חולים רבים מופתעים לגלות שהם חווים הסחות דעת, בעיות ארגון או קושי בתכנון וביצוע משימות. תסמינים אלו עשויים להקשות על התמקדות במצבים הדורשים חלוקת תשומת לב, כגון שיחה קבוצתית.

כשהם מתמודדים עם משימות רבות, חולי פרקינסון עשויים להתקשות בתעדוף המשימות, חווים בעיות זכירת מידע או מתקשים למצוא את המילים הנכונות. שינויים קוגניטיביים אלו מטרידים, פוגעים בעבודה או במהלך החיים.

פגיעה קוגניטיבית משפיעה על רוב חולי פרקינסון

השינויים המוחיים, הגורמים לתסמינים מוטוריים, עשויים לגרום גם לאיטיות בזיכרון ובחשיבה. לחץ, תרופות, ודיכאון, עשויים לתרום לשינויים אלו. חשוב ליידע את הרופא לגבי שינויים קוגניטיביים, שכן יתכן שיהיה צורך לשנות את התרופות, או לקבל הפנייה לאבחון נוירולוג או נוירו פסיכיאטר. מטפל בעיסוק עובד עם המטופל על שיטות הסתגלות והתמודדות עם תסמינים אלו. ריפי דיבור מסייע בקשיי התקשורת.

שני מחקרים ארוכי טווח מראים שחולי פרקינסון רבים מפתחים בסופו של דבר צורה קלה של דמנציה, עם התקדמות המחלה, ברוב המקרים שנים רבות לאחר האבחון הראשוני. תרופה חדשה, שנקראת אקסלון, זמינה כיום לטיפול בדמנציה בחולי פרקינסון, ותרופות חדשות אחרות נמצאות תחת מחקרים.

קוגניציה ופרקינסון

באופן מסורתי, מחלת פרקינסון ידועה כהפרעת תנועה המאופיינת בתסמינים כגון רעד ואיטיות התנועה. יותר ויותר היא הופכת להיות מוכרת אף בשל המאפיינים הלא מוטוריים שלה, כולל קשיים קוגניטיביים. חולי פרקינסון רבים סובלים מהשפעות ליקויים קוגניטיביים והם מתקשים להתייעץ על התסמינים עם הרופא ובני משפחותיהם.

קוגניציה מכסה מספר פעילויות וכישורים מנטליים. היא מתייחסת ברוב המקרים לתהליכי המוח שדרכם אנשים מגלים ומבינים את העולם הסובב אותם, והאופן בו הם מיישמים ידע זה מיום ליום.

אלו כוללים: תחושת תפיסת המרחב, אחסון ואחזור זיכרונות, לימוד מידע חדש, גיבוש מושגים, יכולת פתרון בעיות, תכנון פעילויות, שפה, השגת תובנות וחשיבה מופשטת. אך השינויים הקוגניטיביים הנפוצים במחלת פרקינסון ניתנים לטיפול והתמודדות בצורה יעילה ביותר.

גורמים לשינויים קוגניטיביים

מה גורם לשינויים קוגניטיביים בקרב חולי פרקינסון? סיבה אחת היא ירידה ברמת הדופמין, הנוירוטרנסמיטר המעורב בוויסות תנועות הגוף. יחד עם זאת, השינויים הקוגניטיביים הקשורים לירידות דופמין, בדרך כלל מתונים ומוגבלים.

שינויים אחרים במוח מעורבים גם הם בירידה קוגניטיבית של פרקינסון. מדענים בוחנים את השינויים בשני שליחים כימיים אחרים, אצטילכולין ונוראפינפרין, כגורמים אפשריים נוספים לבעיות זיכרון ואובדן תפקוד משמעותי בחולי פרקינסון.

חשיבות המודעות לשינויים קוגניטיביים

שינוי קוגניטיבי הוא נושא רגיש, והרופא עשוי להסס להתייחס לנושא זה כשהוא בוחן חולה פרקינסון. לעיתים, הרופא מעכב את הדיון באפשרות הפגיעה הקוגניטיבית מתוך דאגה למטופל שעדיין מתמודד עם הלם האבחון החדש של פרקינסון, או היות והוא נאבק עם תסמינים מוטוריים כגון נוקשות ואטיות.

מסיבה זו, חולה פרקינסון נדרש ברוב המקרים ליזום את השיחה. אם החולה חווה בעיות המטרידות את בני משפחתו או גורמות לבעיות בעבודה, עליו להתייעץ עם הרופא. חולי פרקינסון צריכים להתייחס ברצינות לבעיות אלו ולדון עליהם עם הרופא.

חשיבות האבחון לקביעת תכנית טיפול נכונה

קיימות שיטות טיפול, ותחילה יתכן שתתבצע הפניה לפסיכיאטר, נוירופסיכולוג, מרפא בדיבור או מרפא בעיסוק לאבחון נוסף וטיפול. ההערכה הנוירופסיכולוגית יכולה להיות שימושית במיוחד בשלבים המוקדמים של בעיה קוגניטיבית. לאחר בדיקה בסיסית זו, הרופא יכול לקבוע אם שינויים עתידיים קשורים לתרופות, ככל שמחלת הפרקינסון מתקדמת, או שיש לטפל בגורמים אחרים כגון דיכאון.

כשחולה פרקינסון מדווח על תסמיני פגיעה קוגניטיבית קלה, הרופא ירצה לשלול תחילה גורמים אחרים מלבד המחלה, כגון מחסור בוויטמין B12, דיכאון, עייפות או הפרעות שינה. חשוב להבין שהמחלה אינה גורמת לשינויים פתאומיים בתפקוד המנטאלי. אם החולה חווה שינוי פתאומי, הסיבה עשויה להיות מצב אחר, כגון תופעות לוואי של תרופות.

טיפול בפגיעה קוגניטיבית במחלת פרקינסון

אם אכן מסתבר שהתסמינים הקוגניטיביים קשורים לפרקינסון, קיימים טיפולים תרופתיים זמינים. הטיפולים פותחו לחולי אלצהיימר, אך מדענים מצאו כי הם משפיעים במידה מסוימת אף על פרקינסון. אחד הטיפולים הוא התרופה ריבאסטיגמין, התרופה היחידה שאושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לטיפול בדמנציה במחלת פרקינסון.

הרופאים עשויים גם לרשום דונפזיל. בנוסף, מטופל עם קשיי קשב הנובעים מישנוניות בשעות היום, עשוי להפיק תועלת מממריצים.