תרופה נגד סרטן לטיפול בפרקינסון

במחקר פיילוט חדש שפורסם לקראת סוף שנת 2015, נמצא כי תרופה מוכרת המשמשת לטיפול בחולי לוקמיה יעילה לטיפול בחולי פרקינסון הסובלים מדמנציה. במחקר פורץ הדרך לקחו חלק 12 חולי פרקינסון סך הכול, כאשר השיפור המשמעותי נצפה באחד עשר המטופלים שהשלימו את כל תקופת המחקר. ההתערבות הטיפולית כללה מתן של תרופה הנקראת נילוטיניב במינונים קטנים של 150-300 מ"ג מדי יום כשסך הכול נמשך המחקר שישה חודשים.

חשוב לציין כי לא זו בלבד שנצפתה השפעה חיובית בקרב משתתפי המחקר, אלא שבחלק מהמטופלים ניכר שיפור דרמטי במיוחד. כך לדוגמה אחת מהחולות שלקחו חלק במחקר הצליחה לאכול בכוחות עצמה, אחד הגברים הצליח ללכת לראשונה מזה זמן רב ללא סיוע של הליכון ושלושה מהמשתתפים במחקר שאיבדו את יכולת הדיבור חזרו לדבר.

ההשפעה של הטיפול על אחד מהמשתתפים במחקר

אחד ממשתתפי המחקר הוא אלן הופמן, פנסיונר בן 74 המתגורר עם אשתו בצפון וירג'יניה. הופמן אובחן כחולה פרקינסון בשנת 1997 כאשר בשלבים המוקדמים של המחלה התקשה להניע את הזרועות, בהמשך התקשה בהליכה ובשלב מסוים החל לבלוע מילים ודיבורו נעשה לא מובן. בשנת 2007 המחלה החלה להשפיע יכולת החשיבה שלו ועל יכולת הקריאה שלו.

רמת התפקוד שלו הלכה וירדה באופן הדרגתי, היכולת שלו לבצע מטלות שונות בבית נעלמה ובנוסף הפגיעה הקוגניטיבית שלו הקשתה עליו לנהל שיחות עם מכרים, חברים ובני משפחה. עם זאת, לאחר מספר שבועות בלבד מתחילת המחקר, הרמה התפקודית שלו השתפרה בכל מובן אפשרי. לדברי אשתו של הופמן, לראשונה מזה זמן רב הוא הצליח למלא את מדיח הכלים ולהכניס בגדים למייבש הכביסה.

למרבה ההפתעה לא רק היכולות הגופניות שלו השתפרו אלא גם היכולות הקוגניטיביות שלו: לאחר הטיפול בנילוטיניב הוא הצליח להתמקד בשיחה למשך זמן ארוך יותר ובנוסף הוא חזר לקרוא עיתונים וספרים עם הפחתה של רעד בידיים. לרוע המזל, זמן קצר לאחר הפסקת הנטילה של התרופה, חלה הידרדרות כללית בתפקודים וביכולות הקוגניטיביות שלו.

הרעיון העומד מאחורי הטיפול החדשני

בקרב חולי פרקינסון עם דמנציה או דמנציה של גופיפי לואי, ניתן לראות הצטברות של חומרים רעילים בתאי המוח הגורמת להרס של תאי המוח. נראה כי התרופה הכימותרפית גורמת להפעלה של מערכת תאית המשמשת לפינוי הפסולת התאית החוצה מהתא. בנוסף לכך, ממחקרים שנערכו בחולי לוקמיה שטופלו בעזרת נילוטיניב, עולה תמונה מפתיעה לפיה לאחר הטיפול התפקודים המוחיים של החולים השתפרו.

בשלב הראשון נוסה החומר הפעיל בתרופה על תאי מוח בתנאים מעבדתיים, לאחר מכן הוא נוסה על עכברים שסבלו משיתוק על רקע מחלת הפרקינסון ורק לאחר שנמצאו ממצאים מעודדים בניסוים הראשוניים, התקבל האישור לניסוי בבני אדם.

ההשלכות היישומיות של המחקר החדש

חשוב לציין כי מטרת המחקר הייתה לבחון את רמת הבטיחות של התרופה בחולי פרקינסון בלבד ולא לבדוק האם הטיפול יעיל בקרב חולי פרקינסון. אי לכך, למרות שמדובר בתוצאות מעודדות ביותר, עדיין לא ניתן למהר להסיק מסקנות בנוגע לרמת היעילות של הטיפול. כך לדוגמה במסגרת המחקר לא נכללה קבוצת ביקורת ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות כי היעילות של התרופה גבוהה יותר מהיעילות של תרופת דמה (פלסבו).

עם זאת, מדובר בהחלט בממצאים בעלי חשיבות גדולה. לדברי החוקר הראשי שערך את המחקר, הוא לא ידע כזו התרגשות בכל עשרים וחמש שנותיו כחוקר של מחלת פרקינסון. כעת מתוכננים מספר מחקרי המשך שיבוצעו הן בחולי פרקינסון והן בחולי אלצהיימר במטרה לבחון את יעילות התרופה בחולים.