פרקינסון ונהיגה

נושא הנהיגה הוא נושא חשוב ביותר במחלות נוירולוגיות שונות כמו מחלת פרקינסון. חולי פרקינסון סובלים מתסמינים שונים אשר יכולים להפריע להם במהלך הנהיגה, ולכן קיימים מקרים בהם הרופאים לא יאשרו להם להמשיך לנהוג.

בעיות כמו הפרעה בהתחלת תנועה או רעד יכולים לגרום לכך שחולי הפרקינסון לא ישלטו היטב ברכב ויגרמו סיכון לעצמם ולכלי רכב נוספים, ולכן במידה ויכולת הנהיגה נפגמת, יש לפנות לרופא על מנת לבדוק את הנושא ולראות האם ניתן לנהוג או לא.

בעיית הנהיגה אצל חולי פרקינסון

חולי פרקינסון יכולים לסבול ממספר בעיות אשר יגרמו להם לקשיים בנהיגה:

• רעד – אחד התסמינים הראשונים והידועים של מחלת הפרקינסון הוא הופעת רעד, המתבטא לרוב ברעד בידיים. במהלך נהיגה, הרעד יכול למנוע מהנהגים את השליטה בהגה, ובכך להפריע ליכולתם לנהוג בצורה בטוחה.
• תנועה איטית – חולי פרקינסון סובלים מהפרעה בהתחלת התנועה, בתנועה איטית ובזמן תגובה ארוך. ולכן, במידה ויידרשו לביצוע תנועה מהירה במקרי חירום, לא יוכלו לעשות זאת כראוי ויסכנו את עצמם ואת הסביבה. כמו כן, במהלך פעולות הדורשות תנועות מהירות וזריזות (כמו לדוגמא חניה ברוורס) ייתקלו החולים בקשיים רבים אשר יכולים למנוע מהם לבצע את הפעולה בהצלחה.
• נוקשות וקפיאת תנועה – כחלק מתסמיני המחלה, חולי פרקינסון סובלים גם מנוקשות וקפיאת התנועה. במקרים רבים, יכולת התנועה של החולים יכולה להיעצר, הם יקפאו במקום ויוכלו להמשיך לנוע רק לאחר מספר שניות. במידה והקיפאון המדובר יופיע באמצע הנהיגה, ברור שהוא יכול לסכן את חייהם באופן משמעותי ולגרום להם לנזק רב.
• הפרעה קוגניטיבית – בשלבים מתקדים של המחלה מתפתחת גם פגיעה ביכולת הקוגניטיבית, אשר מתבטאת בהפרעות קשב וערנות, הפרעה בזיכרון וירידה בזמן התגובה, אשר יכולים כמובן להשפיע על כישורי הנהיגה.
• מצבי On/Off – אחת הבעיות הקשות של חולי פרקינסון היא העובדה שהטיפול במחלה יכול לגרום להם לשינויים קיצוניים במצב, אשר מתבטאים במצבי On בהם יכולת התנועה שלהם לא רעה והם מסוגלים לנוע בצורה טובה ומצבי Off בהם מופיעה נוקשות קשה, והחולים לא מצליחים לנוע. מסיבה זו, ברור שבמצב זה קשה מאוד לנהוג מכיוון שהחולים לא יכולים להיום ערוכים למצב אשר יכול לסכן את חייהם.

האם מותר לחולי פרקינסון לנהוג?

באופן כללי, חולי פרקינסון אשר מתפקדים ומאוזנים יכולים לנהוג כל עוד הרופא המטפל שלהם מאשר זאת. במידה וחולי הפרקינסון מתחילים להרגיש שיכולת הנהיגה שלהם נפגמת, או לחילופין כאשר הם מתחילים לבצע עבירות תנועה רבות, חשוב לשקול את נושא המשך הנהיגה. יש לציין שקיימת חשיבות רבה גם לאיזון החולים, וחולי פרקינסון מאוזנים, הנמצאים במצב יציב ומכירים את יכולותיהם מסוגלים במקרים רבים להמשיך לנהוג בצורה אחראית וטובה, ולעומת זאת חולים שאינם מאוזנים, אשר בכל יום מצבם משתנה צריכים לרוב להפסיק לנהוג.

בכל מקרה, הרופא המאשר לחולי הפרקינסון להמשיך לנהוג הוא הנוירולוג אשר עוקב אחר מצבם ומקבל את כל המידע החיוני לגביהם. במקרים רבים, רופא המשפחה הנמצא במעקב קבוע יותר עם החולים יכול למסור לנוירולוג מידע אשר יסייע לקבוע את הכשירות לנהיגה, כמו תאונות דרכים או תלונות נוירולוגיות שונות.

איך מתמודדים עם בעיית הנהיגה?

אין ספק שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיית הנהיגה הזו היא להפסיק לנהוג, אך במקרים רבים, ובמיוחד בחולים צעירים קשה מאוד לעשות זאת. בשלבי המחלה הראשונים, כאשר התסמינים אינם משמעותיים ניתן בהחלט להגיע למרכזים שונים המספקים תוכניות לשיקום הנהיגה, אשר מותאמים לחולים ומספקים להם הדרכה ותרגול של נושא הנהיגה. בנוסף, מרכזי שיקום הנהיגה יכולים גם להציע שינויים ברכב אשר יכולים להקל על הנהיגה לחולי הפרקינסון, כמו התאמת מראות, הוספת מנגנונים ידניים או אוטומטיים וכו'.