מחקרים חדשים על מחלת פרקינסון לשיפור הטיפולים

ממצאי מחקרים חדשים שנערכו על ידי מדענים ברחבי העולם, פורסמו במהלך שנת 2017, ומצביעים על טכנולוגיות חדשות של סריקות מוח, שיכולות להיות משמעותיות לטיפול בחולי פרקינסון.

בין היתר, ניתן יהיה לאבחן טוב יותר חולים בשלבים ראשוניים של המחלה, המפגינים תסמינים חלשים, וכן להאיץ פיתוח תרופות וקידום מחקרים נוספים. 

סריקת מוח ואנזים PDE4

לפני חודשים ספורים פורסם מחקר חשוב שעוסק במכשיר סריקה שצפוי לשמש בעתיד חולי פרקינסון. מכשיר הסריקה, טומוגרפיה פליטת פוזיטרונים PET בוחן את פעילות המוח ויש ביכולתו לזהות שינויים בעלי חשיבות מן הבחינה הקוגניטיבית. בסיוע המכשיר ניתן יהיה להציע טיפול תרופתי לחולים הסובלים מירידה קוגניטיבית קשה בשל מחלתם.

בהתאם לפרסום, רוב חולי הפרקינסון חווים לאורך כל שלבי המחלה, פגיעה קוגניטיבית. למשל, קשיים בזיכרון ובהתמצאות במרחב. יש המדווחים על קושי להתרכז. מזה זמן מנסים חוקרים לגלות כיצד ומדוע השינויים הקוגניטיביים באים לידי ביטוי במוח וכתוצאה מכך – אילו טיפולים חדישים יוכלו לסייע לחולים.

עד כה, בוצעו מחקרים ראשוניים בבעלי חיים, שגילו כי ירידה קוגניטיבית המקושרת לפרקינסון מלווה בהפחתה של האנזים PDE4. באמצעות סריקה מוחית יש אפשרות לאתר את אותה הפחתה בכמות האנזים. חוקרים באוניברסיטה לונדונית דיווחו לאחרונה כי סיימו לערוך השוואה בין סריקת המוח של אוכלוסיית נבדקים בריאים לבין סריקה של חולי פרקינסון מתוך מטרה להשוות את רמת ה-PDE4.

משתתפי המחקר עברו סדרת בדיקות, הן נוירולוגיות והן קוגניטיביות. ממצאי המחקר הראו כי באופן מובהק, חולי הפרקינסון הגיבו לאט יותר לגירויים. הם היו בעלי זיכרון אפידוזי פחות טוב וגם יותר חשופים להסחת דעת. סריקת מוחם של החולים הראתה נוכחות נמוכה יותר בשלושים אחוז של האנזים בחלק מאזורי קליפת המוח. לא נרמה השפעה של גיל מבוגר על נוכחות האנזים.

החוקרים מציינים כי מדובר במחקר ראשון מסוגו וכי נחוצים מחקרי המשך. ככל הנראה, ישנו קשר בין הנוכחות הנמוכה יותר של האנזים לבין הירידה הקוגניטיבית. החוקרים ממליצים כי יערכו מחקרים אודות השפעת תרופות המסוגלות להעלות את רמת האנזים במוח, בתקווה כי יהיה בכך להאט את הירידה הקוגניטיבית ואולי אף להביא לשיפור.

פרקינסון וסריקת MRI

מרכז מחקר דיווח בקיץ 2017 כי ניתן להשתמש במכשיר MRI, בפרוטוקול סריקה ייחודי לפרקינסון. החוקרים הסבירו שניתן יהיה לבצע בדיקות מעקב וכך לזהות שינויים המלווים את התפתחות המחלה. ניתן לראות בכך סמן ביולוגי שיעזור לבדוק גם את השפעתן של תרופות חדשות – עד כמה הן יעילות.

כיום, כך נמסר, נהוג לאבחן את קיומה של המחלה בהתבסס על סימפטומים כגון נוקשות, רעד, איטיות, חוסר יכולת לשמור על איזון. אך הסימפטומים הללו מתגלים בטווח רחב מאוד וישנו פגם בכך שלא קיים סמן אובייקטיבי שיוכל לזהות באופן ברור את קיומה (או אי קיומה) של PD (מחלת פרקינסון, כפי שקרויה בלעז).

עד כה, לא נעשה שימוש בסריקת MRI לצורך גילוי המחלה, כאשר רק מחקר ראשוני שבוצע באוניברסיטת פלורידה הראה הצלחה מסוימת. המחקר הנוכחי, שבוצע בכעשרה מרכזים רפואיים לטיפול במחלה נרשמה התקדמות משמעותית. התגלה כי בפרוטוקול בדיקה מתאים, שמכוון כדי לזהות הבדלים בנוזלים שבמוח (מים חופשיים) ניתן לאתר בצורה טובה את קיומה של המחלה.

לאחר בחינה נוספת של נתונים, ניתן יהיה להרחיב את השימוש ב-MRI לאיתור השפעות נוספות של המחלה על המוח. באמצעות הסריקה ניתן יהיה אף לבחון את ההשפעה של טיפולים שונים ובתקווה – לקצר את משך הזמן של ניסויים וכן של הופעת תרופות חדשות ויעילות.

לקריאה באותו נושא: פריצת דרך ישראלית לאבחון וטיפול מוקדם בפרקינסון