טיפול בבן זוג חולה בפרקינסון

מחלת הפרקינסון היא הפרעה אישית מאוד, ותסמיניה שונים מאדם לאדם. כמטפל, יהיו משפחתו ובן הזוג של החולה עדים באופן רציף ושוטף לתהליכים אותם עובר האדם האהוב, ולכן הם מהווים את ערוץ התקשורת העיקרי, היעיל והמושלם לדיווח על תסמיני המחלה בפני הנוירולוג של החולה או הרופא המעניק טיפול ראשוני, ותרומתם לטיפול במחלה היא עצומה.

מחלת פרקינסון אינה משפיעה רק על האדם שחי איתה, היא משפיעה על כל המשפחה, על הזוגיות, ולפעמים על קבוצה מורכבת של חברים ואהובים אחרים. עיקר תפקידו של בן הזוג יהיה קשר רצוף עם הרופא, הקפדה על מילוי הוראותיו ונטילת התרופות בזמן.

שמירה על מסלול טיפול בפרקינסון

על מנת לסייע לאדם אהוב לדבוק בתכנית הטיפול, צריך בן הזוג לקחת על עצמו את האחריות החשובה מאוד של ציפייה לסימנים או תסמינים המצביעים על הצורך לקרוא לרופא. תפקיד זה כל כך חיוני, עד כי לאורך זמן סביר להניח שבן הזוג ישים לב להיבטים של המחלה שאפילו המטופל לא הבחין בהם.

בנוסף, חולי פרקינסון עשויים לקחת תרופות אחרות לטיפול בבעיות דוגמת דיכאון ונדודי שינה. החולה חשוף לסכנת לקיחת תרופות רבות ושונות בזמנים שונים, ואפילו שינוי קטן במינון יכול לגרום לתסמינים לצוץ מחדש. אדם המטפל בבן זוג חולה בפרקינסון, יעניק לו שירות ענק על ידי שמירה על לוח זמנים מוקפד לנטילת כל התרופות שהוא או היא לוקחים, ולוודא שקיימת היצמדות לתכנית הטיפול.

תרגילי פיזיותרפיה לפרקינסון

מחקר חדש מצא כי פעילות גופנית עשויה להיות בעלת ערך רב לאנשים עם מחלת פרקינסון, ואולי אפילו מועילה כמו תרופות. פעילות גופנית כמו פיזיותרפיה מסייעת לשמירה על השרירים וגמישות מפרקים ומשפרת בריאות נוירולוגית בקרב החולים.

בנוסף, טיפול פיזי יכול לעזור לחולה בפרקינסון לשמור על עצמאותו זמן רב ככל הניתן. בן הזוג של החולה יכול לעזור לו על ידי סיוע בתכנית האימון הביתי או לשכנע אותו או אותה לבצע טיפול גופני על בסיס קבוע.

ממה להיזהר בעת הטיפול בחולה פרקינסון

למטפלים במחלה יש תפקיד רב ערך בהיותם "העיניים והאוזניים" היום יומיים של הרופא. כמטפלים, עליהם להיזהר מהתרחישים הבאים:

• החמרת התסמינים – אם האדם האהוב לוקח את התרופות שלו כמו שצריך, אבל התסמינים שלו הולכים ומחמירים, יש לדווח על כך לרופא. יתכן ויהיה צורך לשנות את תרופת הפרקינסון או להגדיל את המינון. תסמינים ספציפיים מהם יש להיזהר כוללים רעידות בלתי נשלטות, או קושי בהזזת הגפיים. יש גם לעדכן את הרופא אם החולה סובל מבעיות הליכה, דיבור, בליעה, או זיכרון.
• שינויים במצב הרוח – דיכאון הוא בעיה עבור לפחות מחצית מחולי הפרקינסון. רופאים חושדים כי דיכאון יכול להוות תסמין אמיתי של המחלה. החולים מכחישים במשך זמן רב את המחלה וחווים חרדה ולחץ. על בן הזוג ובני המשפחה של החולה בפרקינסון לשים לב למצבי הרוח שלו ולדבר עליהם איתו ועם הרופא. המטופל עשוי להפיק תועלת מתרופות נוגדות דיכאון או מייעוץ.
• בעיות שינה – חולי פרקינסון נוטים לסבול מבעיות שינה. התרופות יכולות לגרום להם לנמנום חזק מאוד במהלך היום ולאחר מכן להביא לערנות במשך כל הלילה. עייפות יכולה להחמיר את התסמינים ולמנוע מהאדם יכולת התמקדות ברווחתו. אם בן הזוג של החולה מבחין בבעיות שינה, יש לדבר על זה איתו ועם הרופא. הרופא עשוי לרשום תרופות סיוע לשינה או להתאים מחדש את התרופות. בן הזוג יכול גם לעזור באמצעות שמירת החולה פעיל בשעות היום ובאמצעות הקפדה על שגרת שינה קבועה המשפרת את איכות השינה.
• על אדם המטפל בבן זוג חולה בפרקינסון לזכור כי תפקידו חיוני לרווחת החולה. התצפיות שלו יכולות לעזור לרופא להעריך את הטיפולים במחלה ולהחליט אם הם צריכים להשתנות. בכך תתקיים שמירה מקיפה על מצבו של החולה, אשר תתרום בצורה משמעותית למצבו.