חרדה בקרב חולי פרקינסון

אחד התסמינים הקשים ביותר להתמודדות במצב של מחלת פרקינסון, הוא חרדה. סיבוכי המחלה משפיעים על היבטים דוגמת כסף, חיי משפחה, מצב החולה ורווחתו. אך קיימים גם סוגים אחרים של חרדה אשר מהווים חלק בלתי נפרד מהתגובה למחלה.

החולה עשוי לחוש כאילו הוא משתגע. פחד זה אינו רציונאלי, אך הוא בלתי נשלט. החולה חש כאילו משהו נורא עומד לקרות והוא חסר אונים מכדי לעשות משהו בקשר לכך.

מחקרים שבוצעו לאחרונה מצאו כי כמחצית מהחולים חווים סוג כלשהו של חרדה בשלב מסוים בחייהם. לכן, אם החולה חווה חרדה, עליו להתייעץ עם הרופא על מנת שהחרדה תאבד את אחיזתה. זה הזמן להוציא את הפרעות החרדה של מחלת פרקינסון מהצללים, ולהציגה בתחום של הבנה וטיפול מתקדמים.

גורמים פסיכולוגיים

מחלת הפרקינסון מלווה בפחדים ודאגות רבים אשר עשויים לגרום לחרדה. אחד הפחדים הוא חוסר היכולת לתפקד באופן עצמאי, בעיקר בתקופה "כבויה" פתאומית, כלומר, בשעה ביום בה התרופה אינה עובדת. לעיתים הפחד נובע מהחשש להיות לבד.

בנוסף, קיים הפחד מהמבוכה, אשר לעיתים קרובות קשור למגע עם אחרים במקומות ציבוריים והחרדה מפני מצבים מביכים הנובעים מהמחלה.

גורמים פיסיים

כימיקלים ומסלולים במוח, נפגעים מפרקינסון ומתבטאים באופן של חוסר איזון כימי תקין וכתוצאה מכך גרמים לתפקוד לקוי. החרדה והדיכאון נובעים מצד אחד בשל רמות הנמוכות של החומרים הכימיים במוח, ומצד שני בשל סוג אחד של תרופות אשר עשויות להגדיל רמות אלו.

במקרים מסוימים, חרדה קשורה באופן ישיר לתסמינים המוטוריים. באופן פרטני, חולים החווים תקופות חרדה חמורה, מגיעים למצבים של התקפי חרדה במלוא מובן המילה.

גורמים גנטיים

מספר מחקרים מצביעים על שיעור גבוה של היסטוריה של תנאי חרדה בקרב אנשים אחרים במשפחתו של חולה הפרקינסון, כך שיתכן קשר גנטי בין חרדה ופרקינסון, בקרב חולים מסוימים.

סוגי חרדה אופייניים לפרקינסון

כאשר פסיכיאטרים נשאלים אודות הפרעות נפשיות הנלוות למחלת הפרקינסון, הם בדרך כלל מדברים על תסמינים מוחיים המאופיינים בדיכאון וחרדה.

הפרעות אלו משתוללות בפרקינסון ומשפיעות על למעלה ממחצית החולים. הם חושדים כי החרדה ממנה סובלים חולי פרקינסון קשורה לגורמים מורכבים יותר מאשר חרדה בשל מוגבלות התנועה, וכי היא מתפרשת על פני סעיפים שונים של הפרעות נפשיות.

הדיכאון הוא המצב הנפוץ ביותר בקרב חולי פרקינסון, הוא מגיע לאחר חמש שנים מפרוץ המחלה, אך החרדה הקשורה אליו עלולה להתרחש הרבה קודם לכן. מצב זה נקרא תת חרדה, והוא ייחודי לחולי פרקינסון.

החולים מכסים מגוון של סוגי חרדה משולבים, כולל פוביות הקשורות לפחד מנפילה, או פחד ממצב של קיפאון בעת מגע עם אנשים במקומות ציבוריים. אחרים סובלים ממצב של חרדה מקדימה, המתבטאת, למשל, בזמנים שלפני נסיעה קרובה או שינוי משמעותי. הדאגה או החרדה הכללית של החולים יכולה להתרחש עם התקפי פאניקה או בלעדיהם.

חרדה ודיכאון כתסמינים מוקדמים של פרקינסון

מחקר חדש מצא כי לפני שבעיות התנועה האופייניות לפרקינסון מופיעות, החולה עלול להפגין סימנים ראשונים של המחלה באמצעות חרדה המתבטאת בתסמינים שונים.

החולים עלולים לסבול מקשת רחבה של תסמינים פסיכיאטריים הכוללים חרדה, דיכאון, שינויים באישיות, הזיות ומחשבות שווא, בעיות זיכרון, בעיות שינה, קשיי שליטה בדחפים ופסיכוזה. תסמינים אלו עלולים להתרחש בשלבים שונים של המחלה, בשל סיבות שונות.

באשר לתסמיני הדיכאון, גם הם עלולים להתרחש לפני שהתסמינים המוטוריים של הפרקינסון מתגלים. מספר חולים לא סבלו מעולם מהפרעות במצב הרוח, אך פיתחו דיכאון בסביבות גיל 55, ושלוש שנים לאחר מכן, התגלתה אצלם המחלה.

התמודדות ודרכי טיפול

ניתן לטפל בהפרעות החרדה של חולי פרקינסון באמצעות מספר שיטות:

פעילות גופנית

אחד הדברים המעניינים ביותר שהוכחו לאחרונה, הוא כי פעילות גופנית מסייעת היטב להפרעות חרדה באופן כללי, ומועילה אף לחולי פרקינסון.

טיפול תרופתי

בנוסף, מספר מחקרים הראו כי תרופות נוגדות דיכאון עשויות לסייע לחולי פרקינסון הסובלים מדיכאון, לשפר להפליא את איכות חייהם ואף להשפיע על התסמינים המוטוריים והפרעות החרדה שלהם.

הטיפולים התרופתיים הנוספים הם:

• תרופות להפרעות שינה על מנת לטפל בבעיות השינה
• תרופות אלצהיימר על מנת לשפר את בעיות הזיכרון
• תרופות אנטי פסיכוטיות על מנת לטפל בהזיות או במחשבות השווא

טיפול קוגנטיבי התנהגותי

טיפול זה עשוי להועיל לחולי פרקינסון, ולהפחית את מצב החרדה שלהם באמצעות הקניית כלים ללמוד אודות המנוע הגופני והנפשי של המחלה, כפי שהוא מתבטא בתכונות קוגניטביות.