פרקינסון כתאונת עבודה

פרקינסון היא מחלה ניוונית נוירולוגית המתקדמת בקצב איטי ובאה לידי ביטוי בהפרעות מוטוריות טיפוסיות על רקע מחסור במוליך עצבי הנקרא דופמין, כתוצאה מהתנוונות של קבוצת תאים הנקראת החומר השחור במוח. בין היתר מחלת פרקינסון גורמת לירידה בתנועה והאטה בתנועה, רעד בלתי רצוני בידיים או בכל איבר אחר בשעת לחץ ובמנוחה, חוסר יציבות בהליכה, הפרעות בשיווי המשקל ועוד.

נהוג להבחין בין שני סוגים של מחלת פרקינסון, כאשר הסוג הראשון נקרא מחלת פרקינסון ראשונית והשני מחלת פרקינסון שניונית. מחלת פרקינסון ראשונית מתפרצת לאחר גיל ארבעים ושכיחותה עולה והולכת עם ההתקדמות בגילאים. מחלת פרקינסון שניונית מקורה בחשיפה לרעלנים או סמים, חבלות ראש חוזרות ונשנות ועוד. מוחמד עלי למשל, המתאגרף המפורסם בהיסטוריה, לקה בפרקינסון על רקע החבטות הרבות שספג בראשו במהלך הקריירה ארוכת השנים שלו.

מה היא תאונת עבודה על קצה המזלג?

תאונת עבודה היא תאונה שנגרמה בזמן צאתו של העובד מביתו בדרכו לעבודה או בדרכו של העובד ממקום העבודה, תאונה שנגרמה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, תאונת דרכים שהתרחשה בזמן העבודה, בדרך חזרה מהעבודה או בדרך לעבודה. כמו כן תאונת עבודה היא כל פגיעה שנגרמה עקב תנאי העבודה, בדגש על חשיפה לחומרים כימיים ואחרים במסגרת העבודה, שגרמה לנזק לבריאות של העובד כמו לדוגמה מחלת ריאות שהתפתחה על רקע שאיפת חומרים רעילים.

פרקינסון כתאונת עבודה

כיום ידוע כי מחלת הפרקינסון יכולה להופיע בגילאים צעירים שבהם שכיחות המחלה נמוכה יחסית, כתוצאה מחשיפה ממושכת לחומרים רעילים בדגש על מדללי צבע, ממיסים אורגניים, מתכות כבדות כגון: ברזל, עופרת, מנגן ונחושת, חומרי הדברה ועוד. למעשה כבר בשנת 1990 התגלה במחקר רחב היקף שנערך בארצות הברית כי שכיחות הפרקינסון בקרב כבאים גבוהה פי 10 משכיחותה באוכלוסייה הכללית וגם בישראל, בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, נקבע כי מחלת הפרקינסון שהתפתחה בכבאי, מוכרת כמחלת מקצוע.

באחד המקרים המפורסמים והחשובים ביותר בנושא זה, שהתרחש בשנת 2013, הוכר אדם בן שישים שלקה בפרקינסון כנפגע עבודה לאחר שאיבד את כושר ההשתכרות שלו. אותו אדם עבד בליטוש וחיתוך של יהלומים, כאשר במשך עשרות שנים נחשף באופן יומיומי לאבק מסוכן. לאחר שהוכר כנפגע עבודה, פנה לחברת הביטוח שלו על מנת שתשלם לו פיצויים בגין תאונת עבודה.

החברה שילמה לתובע פיצוי עבור אובדן כושר העבודה אך לא הסכימה להכיר בכך שנפגע בתאונה. עורך הדין מטעם חברת הביטוח טען כי מאחר הפגיעה הייתה הדרגתית מאוד, הרי שמדובר במחלה ולא בתאונה, שכן במקרה של תאונה ישנו מועד ומקור ברור שניתן לאתר. מאחר ובמקרה זה החשיפה נמשכה 21 שנה, הרי שלא ניתן להתייחס למקרה כאל תאונה, כך לפי דבריו של עורך הדין.

בפסק הדין נכתב כי חברת הביטוח לא טרחה לציין בפוליסה שסיפקה את התנאים להגדרת אירוע כתאונה: פתאומית, חד פעמית ושלא ניתן לצפות אותה. לפיכך חייב בית המשפט את חברת הביטוח להתייחס למחלה כאל תאונה ולשלם לתובע מיליון ₪ פיצויים בתוספת 75 אלף ₪ הוצאות בית משפט. לאור כל זאת, בכל מקרה שבו אדם חלה בפרקינסון, בעיקר אם מדובר באדם שחלה במחלה בגיל צעיר יחסית ובאדם ללא סיפור משפחתי של פרקינסון, מומלץ לברר האם תנאי העבודה שלו מהווים גורמי סיכון לחלות במחלה או לא.