סיפרול לטיפול בפרקינסון

סיפרול, הנקראת גם פרמיפקסול היא תרופה המשמשת לטיפול במחלת הפרקינסון, אשר יכולה לגרום להפחתת התסמינים השונים של המחלה ולשיפור איכות חייהם של המטופלים. סיפרול הוא תרופה ממשפחת תחליפי הדופמין הפועל במנגנון של אגוניסט לדופמין, אשר גורם להפעלת מסלול הדופמין ובכך להקלה על תסמיני הפרקינסון.

בגלל תכונותיו כאגוניסט לדופמין, רופאים רבים ימליצו על הסיפרול כתרופה כקו ראשון לטיפול בפרקינסון, אשר מאפשרת הקלה על הסימפטומים של המחלה מבלי להשתמש בדופמין שגורם להשפעות שונות שאינן רצויות. בשלבים מתקדמים יותר, ניתן לשלב את הטיפול בסיפרול עם הדופמין, על מנת להפחית את מינון הדופמין שבשימוש ולסייע לחולים.

פגיעה במסלול הדופמין כגורם למחלת הפרקינסון

חולי פרקינסון סובלים מתסמינים שונים אשר קשורים לפגיעה במסלול הפרשת הדופמין במוח אשר נחשב לבעל חשיבות רבה במערכת המוטורית. הפגיעה בהפרשת הדופמין גורמת להופעת תסמינים שונים הכוללים רעד, נוקשות שרירים, הפרעה ביציבה ובהליכה וקושי להתחיל תנועה, אשר בשלב מסוים גורמים להפרעה תפקודית קשה.

בגלל התפקיד החשוב של הדופמין בפתוגנזה של מחלת הפרקינסון, עיקר הטיפול התרופתי במחלה מתבסס על מתן תרופות שונות אשר מעלות את רמת הדופמין בדם ובכך משפרות את יכולת התנועה. סיפרול הוא אגוניסט לקולטנים לדופמין, כלומר החומר הפעיל בתרופה אינו דופמין אלא גורם להפעלת הקולטנים לדופמין ובכך מביא לאפקט הרצוי. על ידי גירוי הקולטנים לדופמין, התרופה סיפרול מסייעת להקלה על תסמיני הפרקינסון ולשיפור יכולת התנועה, ובכך מסייעת לחולים רבים.

שימוש הדרגתי בסיפרול

השימוש בסיפרול, בדומה לתרופות אחרות למחלת הפרקינסון צריך להיות שימוש הדרגתי, על מנת להתאים את המינון ולמנוע תופעות לוואי. מינון נמוך של התרופה, יגרום לאפקט קטן ולא יביא בסופו של דבר לשיפור המצב ולהשפעה טובה על מערכת התנועה.

לעומת זאת, מינון גבוה מדי יכול להביא להשפעת יתר, ולהופעת תופעות לוואי שונות כמו טשטוש ראיה, בחילה והקאות, עצירות, וכאבי ראש. שימוש במינון מוגזם יכול אף להביא לתסמינים קשים כמו הזיות, התקפים פסיכוטיים והפרעות בשינה, ולכן חשוב מאוד לעלות במינון התרופה באופן מבוקר והדרגתי, ולדווח לרופא המטפל על תופעות הלוואי השונות.

טיפול בשלבים ראשונים של המחלה

בסופו של דבר, הטיפול במחלת הפרקינסון דורש שימוש בדופמין, הניתן על ידי תכשירים שונים כמו לבודופה. אחת הבעיות עם הטיפול בדופמין היא שבסופו של דבר, מרגע שמתחילים לטפל בו מתבצעת עליה הדרגתית במינון, עד שבסופו של דבר התרופה לא משפיעה. ולכן, רוב הרופאים נוטים לדחות ככל שניתן את תחילת הטיפול בדופמין, ומשתמשים בתרופות אחרות כמו לדוגמא סיפרול בשלבי המחלה הראשונים. בדרך זו, מצליחים לדחות קצת את תחילת הטיפול בדופמין, ומוסיפים לחולים פרק זמן מסוים של טיפול תרופתי אחר מלבד הדופמין הבעייתי.

שימוש בסיפרול בשילוב עם דופמין

אחת הדרכים להוריד את מינון הדופמין היא לשלב איתו טיפול באגוניסטים לדופמין (כמו סיפרול). בדרך זו, ניתן להשיג אפקט מסוים על מסלול הדופמין בגוף ללא שימוש בכמות גדולה של דופמין, ולסייע לחולים להתמודד עם המחלה בצורה טובה יותר.

פרקינסון היא מחלה פרוגרסיבית חשוכת מרפא

הבעיה הגדולה עם מחלת הפרקינסון היא שבדומה למחלות ניווניות אחרות, מחלת הפרקינסון מתקדמת בהדרגה עד שבסופו של דבר לא ניתן לטפל בה. הניוון המוחי הגורם למחלת הפרקינסון אינו פוסק לאחר תחילת השימוש בתרופות, ועל מנת להתמודד עם הסימפטומים יש להגדיל את מינון התרופות כל הזמן.

בשלבים המאוחרים של המחלה, יש להשתמש במינון גבוה מאוד של תרופות שונות על מנת להביא להשפעה הרצויה, ומינונים אלו כמובן גורמים לתופעות לוואי השונות שצוינו כמו הפרעות פסיכוטיות או חוסר שליטה על יכולת התנועה.