פרקינסון והפרעות בתפקוד המיני
מחלת הפרקינסון מביאה עימה שפע של קשיים פיזיים ונפשיים הן לאדם החולה, והן לסובבים אותו שדואגים לו ורוצים בטובתו. רבות מדובר על המנגנונים שגורמים למחלה, על גורמי סיכון, סימפטומים וטיפולים אך ההתייחסות לפן הרגשי והנפשי של הסובלים ממנה נדחק לעיתים הצידה וחבל שכך.
אחד האספקטים שממעטים לדון בו ככלל ובהקשר של חולי פרקינסון בפרט, הוא האספקט הנוגע למיניות. נושא המיניות נחשב ל"טאבו" עד עצם היום הזה בתרבויות ומגזרים שונים. כמו כן, בני הדור המבוגר נוטים יותר לבושה סביב נושא זה וזוהי גם קבוצת הגיל בה התחלואה בפרקינסון היא הגדולה ביותר.
חולי פרקינסון מתמודדים עם קשיים בתפקוד המיני בשכיחות גבוהה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה בגלל הבעיה ממנה הם סובלים. חשוב להכיר בכך ולדעת שכמו כל בעיה אחרת, הדרך המהירה ביותר לפיתרון או שיפור במצב היא על ידי הכרה בבעיה ופנייה לקבלת עזרה.
השינויים המתרחשים במחלה
מחלת הפרקינסון היא תוצאה של ירידה ביצירת חומר כימי בשם "דופמין" המיוצר במוח. התאים המייצרים את הדופמין ממוקמים באזור במוח בשם Substancia Negra, ומחלות שונות יכולות לפגוע בתפקודם או להרוס אותם לחלוטין.
כתוצאה מירידה ברמות הדופאמין, שמהווה גם מעביר עצבי וגם הורמון הקשור למצב הרוח, באים לידי ביטוי סימני המחלה: רעד לא רצוני, נוקשות שרירים, קושי בהנעת הגפיים, הבעת פנים קפואה, ירידה במצב הרוח עד לדיכאון ועוד.
מדוע השינויים משפיעים על התפקוד המיני?
ראשית יש להבין כי תפקוד מיני היא הגדרה כללית מאוד ולמעשה יש לכנותה "מיניות". מיניות האדם איננה מורכבת אך ורק מקיום יחסי מין אלא משלל אלמנטים נוספים כמו חיבוק, מגע, נשיקות וליטופים שמביאים כולם ליצירת אינטימיות וקרבה.
השינויים המתרחשים אצל חולה פרקינסון פוגמים הן ביכולות הפיזיות של אדם להגיע לאינטימיות והן ברצון שלו ובמוטיבציה. גבר או אישה שלהם ידיים רועדות מתביישים בכך ונמנעים ממגע של ידיהם בידי בן או בת הזוג. קיים קושי פיזי ממשי לתפקד במיטה בגלל נוקשות השרירים וקושי בהנעת גפיים שמפריעים לביצוע האקט המיני עצמו.
בנוסף, חולי פרקינסון נוטים לסבול משלל הפרעות נפשיות כמו דיכאון, מצב רוח ירוד וכן ירידה בדימוי העצמי. שילוב של שלושת הגורמים הנ"ל גורם לכך שזה בלתי אפשרי כמעט לחולה פרקינסון לחשוב אפילו על מצב של אינטימיות, שכן הראש שלו לא פנוי לדברים הללו כרגע.
גם התרופות הניתנות לטיפול בפרקינסון יכולות להוות בעיה- התרופות אמנם עוזרות להפחית את התסמינים הבולטים לעין של המחלה ומאטים את קצב ההתקדמות שלה, אך הן עשויות לפגוע גם בליבידו ולהוריד את החשק המיני ואף לפגוע בתפקוד המיני.
מה אפשר לעשות?
הדרך המהירה ביותר לפתרון היא הכרה בכך שקיימת בעיה. פרקינסון היא אמנם מחלה קשה אך אין זה אומר שלא צריך להילחם בעבור שמירה על איכות חיים כמה שניתן. רופאים רבים נמנעים מהעלאת נושא התפקוד המיני כאשר הם מתייחסים למחלות פיזיות, ככל הנראה גם כן מתוך בושה. גם אם הרופא לא העלה את הנושא, חשוב מאוד לדווח לו על בעיות בתפקוד המיני בכדי שיוכל להתייחס אליהן בהתאם.
הטיפול בבעיה מתחלק לשני רבדים- הרובד הפיזי בו ניתן מענה תרופתי לבעיות זקפה על ידי שימוש בתרופות כמו ויאגרה וסיאליס, ומאידך ניתן מענה גם לרובד הנפשי על ידי טיפול זוגי או יחידני על ידי סקסולוג, או בייעוץ מיני שמציעות חלק מהמרפאות המטפלות בהפרעות תנועה, כפי שקיים במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל- אביב.