חוקרים בדקו האם הסרת התוספתן יכולה להפחית את הסיכון לפרקינסון ואלו הממצאים
בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות מחקריות לכך שישנו קשר שאינו ברור עד תום, בין אחד האיברים המשתייכים למערכת
העיכול וליתר דיוק בין התוספתן, לבין מחלת פרקינסון. במאמר שלפניכם נפרט אודות שתי גישות שונות ולמעשה מנוגדות בנושא – האחת, דוגלת בכך שהסרת התוספתן מקושרת להפחתת הסיכוי לחלות בפרקינסון ואילו השנייה, טוענת בדיוק ההפך – שהסרת התוספתן מגדילה את הסיכוי לחלות במחלה הקשה.
הממצאים המדהימים שעלו ממחקר שוודי רחב היקף
לקראת סוף 2018 פורסמו ממצאיו של מחקר רחב היקף שבו נאספו נתונים על 1,698,000 בני אדם, כשתקופת המעקב המקסימלית נמשכה 52 שנים. סך הכול מתוך כלל המשתתפים במחקר, 551,647 משתתפים עברו ניתוח להסרת התוספתן. לכל אחד מהם, הותאמו שני משתתפים שלא עברו הסרה של התוספתן, כשההתאמה התבססה על מגדר, גיל ומקום מגורים. סך הכול מתוך משתתפי המחקר, אובחנו 2252 משתתפים עם מחלת פרקינסון.
מניתוח הנתונים הרבים שאספו החוקרים, נמצא כי אלו שעברו הסרה של התוספתן נמצאו בסיכון נמוך יותר לחלות במחלת פרקינסון בהשוואה למשתתפי המחקר שלא עברו הסרה של התוספתן. מעבר לכך, נראה שאלו שעברו את הניתוח, חלו בפרקינסון בגיל מאוחר יותר. רק כדי לסבר את האוזן נציין כי בקבוצת המנותחים נרשמו 1.17 חולים על כל 1000 בני אדם, בעוד שבאוכלוסייה הכללית מתועדים 1.4 חולים מכל 1000 בני אדם.
מה בין התוספתן לבין הסיכוי לחלות בפרקינסון?
בבדיקות פתולוגיות של רקמת התוספתן, ניתן לראות הצטברות רעילה של חלבון הנקרא אלפא סינוקלאין. חלבון זה נוטה להצטבר ברקמת התוספתן כאשר הוא מקופל בצורה שגויה וכתוצאה מכך אינו מתפרק בצורה תקינה. חלבון זה גם נמצא קשור להתפרצות מחלת פרקינסון אך ככול הידוע, ניתן למצוא אותו גם בקרב אנשים בריאים. לפיכך ישנם חוקרים הסבורים כי מחלת פרקינסון מתפתחת בקרב אנשים שבהם החלבון הרעיל מצליח לעשות את דרכו מהתוספתן למערכת העצבים המרכזית.
התוספתן מקושר לגזע המוח באמצעות העצב התועה והמעניין הוא שישנן עדויות מחקריות לכך שאנשים שעברו כריתה חלקית של עצב זה, נמצאו בסיכון מופחת לחלות במחלת פרקינסון.
האם הסרת התוספתן עלולה דווקא להעלות את הסיכון לפרקינסון?
כפי שציינו, ישנם חוקרים המחזיקים בדעה ההפוכה, המאמינים שהסרת התוספתן מקושרת דווקא להגברת הסיכוי לחלות במחלה הקשה. במאי 2019, פורסמו ממצאים של מחקר אמריקאי רחב היקף שבו נותחו נתונים של למעלה מ-60 מיליון בני אדם. מתוכם, קרוב לחצי מיליון עברו הסרה של התוספתן. בקרב אלו שעברו את הניתוח, קרוב לאחוז מהם סבלו בהמשך ממחלת פרקינסון. לעומת זאת בקרב אוכלוסיית הלא מנותחים, פחות מ-0.3% סבלו בשלב מסוים ממחלת פרקינסון.
המשמעות היא שאלו שעברו ניתוח להסרת תוספתן, נמצאו בסיכון גבוה פי שלושה לחלות במחלת פרקינסון בהשוואה לאלו שלא עברו את הניתוח.
מחקר נוסף שופך אור על הקשר המסתורי בין מערכת העיכול למחלת פרקינסון
לסיום, נזכיר מחקר נוסף שנערך בדנמרק, שבחן אף הוא את הקשר המסתורי בין מערכת העיכול למחלת פרקינסון. במחקר זה, נאספו נתונים על מטופלים שאובחנו עם מחלת מעי דלקתית כרונית בדנמרק בין 2014-1977 כשסך הכול נאספו נתונים על 76,477 בני אדם. לאלו האחרונים הותאמו מטופלים ללא מחלת מעי דלקתית מהאוכלוסייה הכללית והמעקב נמשך משלב אבחון המחלה הדלקתית ועד להופעת מחלת פרקינסון או MSA (ניוון רב מערכתי).
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהסיכוי של מטופלים שסבלו ממחלת מעי דלקתית לחלות במחלת פרקינסון, היה גבוה ב-22% בהשוואה לאלו שלא סבלו ממחלת מעי דלקתית. תוספת הסיכון הייתה בעלת מובהקות סטטיסטית בקרב חולי קוליטיס כיבית אך לא בקרב חולי קרוהן.
כפי שניתן להבין, מדובר במחקרים ראשוניים מאוד ולמרות שנראה שבשנים הקרובות יערכו עוד מחקרים רבים שינסו לשפוך אור על הקשר המסתורי בין מערכת העיכול למחלת פרקינסון ולמחלות נוספות של מערכת העצבים המרכזית, נכון לכתיבת שורות אלה, רב הנסתר על הגלוי בנושא זה.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
חייגו עכשיו
צרו קשר
