שכיחות מחלת הפרקינסון בישראל

מחקר מדעי חדש אשר פורסם לאחרונה גילה כי שיעור מחלת הפרקינסון בישראל גבוה משמעותית מכפי ששיערו עד כה. המחקר אשר נערך בשיתוף פעולה ייחודי בין אוניברסיטת תל אביב, חיפה וקופת החולים מכבי, התבסס על תוכנה אשר פותחה במיוחד לסריקת מסד הנתונים הכולל מידע רפואי של 1.8 מיליון מנויי קופת החולים.

התוכנה אפשרה לחוקרים לקבל מידע מדוייק לגבי דפוסי רכישת התרופות לטיפול בפרקינסון. הודות ליכולות התוכנה, ניתן לזהות את כלל החולים אשר אובחנו כחולים בפרקינסון ומטופלים על ידי קופת החולים וכך להסיק מסקנות לגבי שכיחות המחלה וזיהוי מקרים חדשים להערכת שכיחותם במהלך שנה בודדת.

מחלת פרקינסון

מחלת הפרקינסון הינה הפרעה נוירודגנרטיבית (התנוונות ונסיגה עצבית) של המוח המתפשטת באיטיות אצל רוב האנשים. כלומר, אדם הלוקה במחלה יחיה עם המחלה למשך עשרים שנה ויותר מרגע אבחון פרקינסון. עובדה זו לא מונעת ממנו איכות חיים טובה.

מאחר ונכון להיום אין תרופה למחלת הפרקינסון, הרופאים המטפלים מתמקדים ומתרכזים במציאת הטיפולים המתאימים אשר יסייעו בשליטה על התסמינים של המחלה ויאפשרו למטופל להתמודד עמה, תוך כדי ניהול חיים תקינים ככל האפשר.

גורמים למחלה

הסיבה המדוייקת למחלת הפרקינסון אינה ידועה, אולם ישנם מספר גורמים להתפתחותה:

• גנטיקה– חוקרים רבים גילו כי שינויים גנטיים מסויימים עשויים להוות גורם משמעותי להתפתחות המחלה. בנוסף, מדענים חושדים כיום כי שינויים רבים בגנים, בין אם בתורשה או כתוצאה מחשיפה לסביבה, עשויים להיות אחראיים להתפתחות המחלה.

• מחסור בדופמין – ישנם תאי עצב (ניורונים) במוח האדם המפיקים דופמין. אותם ניורונים מרוכזים באזור מסויים של המוח הנקרא 'substantia nigra' (החומר השחור, מלטינית). הדופמין הוא החומר הכימי המשדר מסרים בין אזור החומר השחור ואזורים אחרים במוח על מנת לשלוט בתנועות גוף האדם.

למעשה, הדופמין מספק לאדם תנועות מתואמות וחלקות של השריר. כאשר בין 60%-80% מתאי העצב המפיקים דופמין פגומים ולא מייצרים את החומר הכימי בכמות הנדרשת לגוף, התסמינים המוטוריים של מחלת הפרקינסון מתחילים להראות את אותותיהם. התהליך הזה של ליקוי בתאי המוח נקרא ניוון עצבי.

• הנוכחות של גופי לואי – גושי חלבון חריגים הנקראים גופי לואי נמצאים במוחות רבים החולים במחלת הפרקינסון. אופן הגעתם למוח וסוג הנזק, אם בכלל, שגופי לואי גורמים למוח האדם עדיין לא ידועים.

ממצאי המחקר

המסקנות של המחקר גילו כי בניגוד להשערה המקובלת לפיה שיעור מקרי הפרקינסון בארץ נע סביב ה15,000 איש, הרי שהמספר גדול ואף כמעט כפול ממנו, עם למעלה מ25,000 מקרים מאובחנים של המחלה. בניגוד לטיעונים כי התגברות השכיחות של המחלה הינה כתוצאה מגורמים סביבתיים כגון רעלים או וירוסים מסויימים, לא חל שינוי כלשהו במספר המקרים החדשים המאובחנים בכל שנה, במהלך עשר השנים בהם התקיים המחקר.

ההסבר ההגיוני היחיד לשכיחות ההולכת וגוברת טמון בעלייה בתוחלת החיים של המטופלים המאובחנים עם התווספות תרופות חדשות לטיפול בפרקינסון ושינוי דפוסי הטיפול התרופתי כך שניתן לטפל במחלה בשלבים מוקדמים יותר ולהפחית את תופעות הלוואי מהתרופות.

במקביל לכך, המודעות לתועלת של הטיפולים השונים, לנושא מניעת מחלות זיהומיות וטיפול בדיכאון נלווה ובדמנציה המאפיינים את מחלת הפרקינסון, גברה באופן משמעותי והשיפור בטיפול העלה באופן ניכר את תוחלת החיים של החולים בפרקינסון.