פריצת דרך ישראלית לאבחון וטיפול מוקדם בפרקינסון
אין הרבה מחלות מורכבות יותר מהתמודדות מאשר פרקינסון. מחלה נוירולוגית קשה זו מביאה לפגיעה הדרגתית ביכולת התנועה של הגוף, תוך שהיא כוללת תסמינים לא נעימים דוגמת איטיות התנועה, רעד וקשיון שרירים. דבר ידוע הוא שלפרקינסון אין טיפול, כאשר המענה הרפואי, הפרא רפואי והאלטרנטיבי שכן ניתן, מיועד להקל על התסמינים שהאדם החולה חווה (באמצעות תרופות להעלאת רמת הדופמין במוח לרוב).
אבל האם יש סיבות לאופטימיות רבה יותר? פריצת דרך ישראלית חדשה עשויה להיות התקווה עבור אחוזים נכבדים באוכלוסייה המועדים לחלות בפרקינסון, או לחלופין נמצאים בשלבים המוקדמים של המחלה.
החידוש: אבחון מוקדם מאוד של פרקינסון
כיום, אבחון פרקינסון נעשה כאשר המחלה מגיעה כבר ל"נקודת האל חזור", כלומר, לנקודה ממנה לא ניתן כבר לטפל במחלה. מחקר של קבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, ובראשם פרופסור אורי אשרי, עשוי לשנות את חוקי המשחק. החוקרים פיתחו שיטה לאבחון המחלה, המבוססת על טכניקה מיקרוסקופית בשם "סופר רזולוציה".
השורה התחתונה היא שבאמצעות השיטה ניתן לאבחן משקעי חלבון, המאפיינים את המחלה, כבר בשלבים הראשונים. כיום, באמצעים העומדים לרשות הרפואה, האבחנה במשקעים יכולה להיות רק כאשר הם גדולים מספיק – מה שמצביע על כך שהמחלה כבר התפתחה.
חשוב להסביר כי משקעי החלבון, המכונים "אלפא-סינוקלאין", מקושרים להליך במסגרתו מתאים תאי מוח המביאים לירידה בשחרור הדופמין, אותו מוליך עצבי שירידה בו מביאה למעשה לתסמיני הפרקינסון: ירידה בתפקוד המוטורי בשלב הראשון, ופגיעה קוגניטיבית לאחר מכן.
במחקר המדובר, שנעשה בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' הלונדונית, הינדסו גנטית עכברים על מנת לגרום להם לחלות בפרקינסון. בעכברים אלו בוטא החלבןן אלפא-סינוקלאין עם מוטוציה, המביאה ליצירת משקעים באופן דומה לזה של חולי הפרקינסון. כאשר העכברים הגיעו לגיל 9-6 חודשים הופיעו אצלם הסימפטומים המזוהים עם הפרקינסון.
בשיטת הסופר-רזולוציה נבדקו חתכים ממוחם, ונמצא כי כבר בשלבי המחלה הראשוניים הצטברו בתאי החומר השחור משקעים זעירים של החלבון, שהתרבו ככל שהמחלה המשיכה להתפתח. החוקרים הסיקו בכך שהמשקעים הקטנים הם מבחינה מעשית אותם חומרים רעילים המביאים לפרקינסון, בעוד שהמשקעים הגדולים הם בבחינת "פיצוי" של המוח הנאבק באותם משקעים קטנים יותר.
השפעת המחקר על הטיפול בפרקינסון
הבשורה של קבוצת החוקרים הישראלית אינה נוגעת רק לאבחון הפרקינסון, אלא עשויה להשפיע גם על הטיפול במחלה. פרקינסון כאמור היא מחלה חשוכת מרפא, אבל ייתכן שהמחקר יציע בשורות גם מהבחינה הזו.
הסיבה היא שאחד השותפים למחקר פיתח בגרמניה חומר בשם "Anle 138b", שתפקידו מניעת ההצטברות של המשקעים בתאים. כאשר עכברי המעבדה טופלו באמצעות החומר, חל שיפור משמעותי במצבם. כמויות הדופמין במוחם עלו, ויכולת התפקוד שלהם השתפרה עד שבשלב מסוים חזרה להיות תקינה. זאת ועוד, משקעי החלבון הקטנים, שזוהו קודם לכן כמקור למחלה, התפרקו בעקבות הכנסת החומר לגוף.
פריצת דרך רפואית?
השיטה צפויה לעבור עוד אינספור בדיקות על מנת שיהיה ניתן להגיע למסקנה חד משמעית שאכן חל שינוי מהותי באבחון ובטיפול במחלת הפרקינסון. האבחון מצריך מחקר נוסף, למשל בשאלת התקפות שלה בבני אדם ואופן היישום שלה שצפוי להיות מורכב יותר מאשר אצל עכברים: הסיבה היא שלא ניתן לחדור אצל בני האדם למוח, כך שנעשות בדיקות האם ניתן למצוא את המשקעים בהפרשות נגישות וברקמות אחרות בגוף. והתרופה האפשרית דורשת אף היא מעבר של ניסויים קליניים רבים.
עם זאת, אין ספק שהמחקר הנוכחי הוא בבחינת פריצת דרך באופן שבו הרפואה המודרנית מתבוננת במחלת הפרקינסון, עשויה לאבחן אותה או לפתח גישות טיפוליות. עשויה להיות לכך השפעה עצומה על החיים של אינספור אנשים.